שולחן ערוך

  • אורח חיים - סימן תרעא
    סדר הדלקת נר חנכה ומקום הנחתו
סעיף ד :
מלא קערה שמן והקיפה פתילות, אם כפה עליה כלי, כל פתילה עולה בשביל נר אחד, לא כפה עליה כלי, אפלו לנר אחד אינו עולה לפי שהוא כמדורה.
הגה:
ולכן יש ליזהר להעמיד הנרות בשורה בשוה ולא בעיגול, דהוי כמדורה (הג"מ בשם סמ"ק). ומותר להדליק בפמוטות שקורין לאמפ"א מאחר שכל נר מבדל הרבה מחבירו (ת"ה סימן קה). ויזהרו כשעושים נרות אפילו בשעוה, שאין לדבקן יחד ולהדליקן, דהוי כמדורה (פסקי מהר"י ס"ה), אפילו בנרות של שבת ויום־טוב יזהרו שלא לעשות כן (א"ז) .
עץ אר"ז

א. כפי האמור בסעיף הקודם, אם הנרות צמודים זה נראה כמדורה ופסול. לכן אם יש קערה של שמן שממנה יונקות מספר פתילות - אם יש כלי (שאינו שקוף) שמכסה את הקערה, המכסה יוצר הפרדה בין הפתילות, ולכן אין זה נראה כמדורה וכשר. 

מסיבה זו, החמיר הרמ"א שלא לעשות חנוכיה בעיגול, (באופן שכל הנרות נמצאים באותו גובה, אבל מי שמסתכל מהצד עלול לראות את הנרות צמודים, כמדורה). אבל פמוט מרובה זרועות מותר אף על פי שהנרות אינם בשורה, כיון שהנרות מרוחקים "הרבה" זה מזה. מסיבה זו נחלקו האחרונים בדעתו כמה זה "הרבה". אולם כל הדיון הוא לגבי נרות שהם בהם בעיגול. אבל אם הם בקו ישר, כל עוד הם נפרדים זה מזה באופן ברור - אפילו הם קרובים זה כשר (חוץ מנרות שעוה כפי שיבואר בהמשך).

אולם אין זה מחייב שהנרות יהיו בטור ישר. רק שלא ייראה כמדורה. ולכן אף לפי הרמ"א אפשרי שיהיו נרות עולים ויורדים. אבל אין לעשות את הנרות באופן שאחד נכנס ואחד יוצא.

ב. מה שכתב הרמ"א בשם האור זרוע שאין להדביק את נרות שבת ויום טוב, כוונתו שאין להדביקם באופן שהם קרובים כל כך זה לזה, מפני שאז הם מתחממים זה מזה, והם נופלים ואף לפעמים מתכלים מהר לפני שאוכלים את סעודת ליל שבת ויו"ט. אבל אין בעיה מצד שנראה כמדורה בשבת ויום טוב.