שולחן ערוך

סעיף א :
המורד על אשתו ואמר: הריני זן ומפרנס, אבל איני בא עליה מפני ששנאתיה, מוסיפין לה על כתבתה משקל שלשים וששה שעורים של כסף בכל שבוע, וישב ולא ישמש, כל זמן שתרצה היא לישב; ואף על פי שכתבתה הולכת ונוספת, הרי הוא עובר בלא תעשה, שנאמר: "לא יגרע" (שמות כא, י); ואם היא רוצה, כופין אותו מיד להוציא ולתן כתבה.
הגה:
יש אומרים דאם רוצה לגרש מיד ולתן לה הכתבה, אין מוסיפין לה על כתבתה (כך משמע מדברי הרמב"ם פרק י"ד דאשות). ונראה לי, דאף בלאו ד"לא יגרע" (שמות כא, י) אינו עובר) :