שולחן ערוך

סעיף ד :
שכיב מרע שגרש סתם, בלא תנאי דמהיום אם מתי, אין אומרים סתמו כפרושו, כמו שאנו אומרים במתנה, דגט שאני; ואם עמד, אינו חוזר.