אקטואליה

במאבקים לאומיים אין חפים מפשע

י"ח תמוז התשע"ד

החייתיות של אנשי החמס יצאה לאור עולם. בודאי אין אנו יכולים להתברך בכך, כי על מיני קללה אין מברכין, אמרו רבותינו. אך על דבר אחד יש לומר תודה למציאות הנוראה העוברת על עם ישראל כעת, והוא: הודות למציאות זו, מוצא העם היושב בציון, את עצמו נאלץ להבין לאיזה עמדה אווילית הביא אותו השמאל במשך יותר משלושים שנה (מאז מלחמת לבנון הראשונה לתפ"צ), ובמיוחד בניצוחו של מי שעומד בראש משכן נשיאי ישראל לעוד כמה ימים בלבד ב"ה.
שטפו את מוח העם עם המושג האבסורדי במסגרת מאבקים לאומיים הקרוי 'חפים מפשע'. במלחמה בין עמים, כל אזרח הינו חלק מן המאמץ המלחמתי, גם אם יתנגד לו רעיונית. ובתור שכזה, הינו עומד ב'קו ראשון' לא פחות מכל חייל. הוא תומך בכל חייל מעמו נפשית, כספית, רעיונית, ואף בטחונית, אף אם רק ישתוק!  כספו והזדהותו עם המאבק הופך אותו לשותף פעיל בו, וכל שכן אם הוא נותן מחסה לאותם חיילים. לכן אינו יכול להיחשב 'חף מפשע'. רק בתרבות המערבית - שאינה אלא נצרות מחולנת - נותק הפרט מאחריותו הקולקטיבית!
דבר גדול הפליאה ההשגחה האלהית לעשות היום: היא הוכיחה לכל החולים האנושים מן השמאל הישראלי, כמה כל אזרחי רצועת עזה הינם שותפים פעילים במאבק נגדנו. הם מסרבים להתפנות על מנת להגן ולתת מחסה לאותן חיות מן החמאס. בכל מערכת משפטית בעולם כולו, היו מכניסים לכלא לא רק מי שגזל, גנב או רצח, אלא כל מי שסייע בידו. מדוע אם כן יהיה זה שונה במאבקים לאומיים?! אהרן ברק בהחלטותיו המחוצפות בבג"ץ שחתרו תמיד לקעקע יסודות העולם היהודי, והחלפתם בפסידו ערכים השאולים מפסידו-אונברסליזם שלא היה אלא נצרות מחופשת, הוא זה ששיבש מוחות בני דורנו, והפך את המחבלים לפרטים הלוחמים נגדנו, במקום להציגם כפי שהם עצמם רואים את עצמם, קרי, כראשי חץ של עם במלחמה לאומית נגד עם ישראל. באופן זה השחית את כל ערכי המשפט והצדק, עיוות את כל המוחות במדינה, ובזה, לא רק מנע הגנה על כל בני עמנו, אלא אף שלל מעמנו כל זכות הגנה הולמת! אפילו האחראי המוסרי על כל המציאות העכשוית, קרי מר שמעון פרס, שעשה מכל המחבלים 'לוחמי שחרור', העניק להם חלקי מולדת בחינם 'תמורת' שפיכות הדם ששפכו, העלה אותם למדרגה של בני שיח הראויים לעמוד בראש 'ממשלת פלסטין', נאלץ היום להודות שכנראה לא תהיה ברירה לעם ישראל לפגוע בעזה אף אם יפגעו אותם 'אזרחים תמימים חפים מפשע', שברוב 'אצילותם הנפשית' (הם נוהגים ככל הנראה ממש כמו אלה שהסתירו אנשי לח"י אצ"ל והגנה) מעניקים מחסה לחיות בדמות אדם!
שמעון ולוי הבינו את האחריות הקולקטיבית ומשום כך הענישו את אנשי שכם, כפי שפסק הרמב"ם, וכפי שהסכים אתו הראי"ה קוק זצ"ל בתשובתיו. בדיוק באותה מידה שכל אחד מאתנו מזדהה עם מאבקם של כל חיילי צה"ל, וכל מי שיש בו רגש יהודי מינימלי (יש כמה חולנים מן השמאל שאיבדו מזמן רגש טבעי ובריא זה) רואה את עצמו חלק ממאבקם זה של חיילינו ומפקדי צבאנו היקר והנפלא (ובמיוחד כאל"מ וינטר המסביר את מה שחש רוב העם, שמאבק נגד עם ישראל הוא מאבק נגד כל מה שעמנו מייצג, מאבק נגד ערכיו, ואף מאבק נגד הקב"ה בכבודו ובעצמו, כמפורש בדברי רבותינו התנאים אשר במכילתא), כך המבדיל, מהצד השני כל תושב עזה (וגם יו"ש) רואה את עצמו כחלק מהמאבק נגד ישראל, ולכן אינם יכולים להשתחרר משום אחריות, ואין הבדל בין מי שלחץ על הדק הרקטה ובין כל אזרח רצועת עזה המסרב להתפנות! ואסור לעמנו לרחם עליהם. הם אחראים על הירי על כל המקומות בארץ לא פחות מהנייה עצמו או חברי הג'יהאד האיסלמי.
אם העם סוף סוף יחל להבין זאת, הוא כבר יזכה לניצחון ראשון, ולהדיפת האוייבים מבחוץ ותומכיהם מבפנים, וזה יהיה רווח נקי והגנה בהווה ובעתיד.
שה' ישמור על כל חיילינו בכל מקום שהם, וינחילם ניצחון על כל אייבי עמנו.