התגובות הצעקניות מכל עבר נגד התערבותו של נשיא ארה"ב לטובת ראש ממשלתנו, הינן הפגנה של חוסר ישרות פנימית המעוררת סלידה ממש!
אינני מצליח להבין מדוע ג'ינס לא רשם את מדינתנו כראוי לה. לדוגמא: היה עליו לציין את שיא החוצפה, ואם היה דואג לכך ללא כל ספק היינו זוכים למקום ראשון. הוכחה: אהרן ברק בראיון למקור ראשון מצהיר לגבי התערבותו של הנשיא טרמפ במשפטו של ראש הממשלה ״זה מטריד מאוד, איני מכיר תקדים כזה״. האיש שבחוצפה שאין לה אח ורע בתולדות המדינות המתוקנות העניק לעצמו סמכויות שהכנסת לא העניקה לו, כהתערבות במהלכים צבאיים, בהחלטות דתיות, ועוד יותר מכל בהענקה לעצמו (בבג"ץ) של כל מיני סמכויות שהכנסת לא העניקה לו, מעיז להתלונן על נשיא שזה עתה סייע לעמנו לצאת להגנת ראש הממשלה!! איזו צביעות וחוצפה! ומאלפת העובדה שמשום מה לא התקומם נגד התערבות של נשיא אחר, מר ביידן, בקבינט הבטחוני של מדינתנו ובאמצע המלחמה, שגם היא תקדים שאין לו אח ורע בתולדות האנושת והמדינות! האם היה זה משום שביידן לא סימפט אותנו כל כך?!ואף ח"כ רוטמן, ראש ועדת המשפט, וככל הנראה בגלל איומים מצד התשקורת, מצטרף למקהלה הצורמת הזו, וקובע 'שאין זה מתפקידו של של נשיא ארה"ב להתערב במערכת המשפט', וזה מבלי להתקומם נגד הצהרת אהרן ברק ונגד הבג"ץ, ועוד פחות נגד היועצת המשפטית העושה ככל העולה על רוחה בכל מיני תחומים!
כנראה, אנו יודעים לבכות לנשיא ארה"ב 'הצילו' ו'תקריב חייליך ותקציבים אדירים כדי להגן עלנו' בשם ההערכה שאתה רוחש לנו, ויחד עם זה אנו מעיזים לומר לו 'בלום פיך' בכל דבר שאינו לרוחנו! חוצפה ישראלית ידועה, אבל בזויה מאד!
