אי הבנת הנקרא בתוכן הכרוז וגישה מוטעית באופן חמור לנידון
אישיות המלמדת באיזו שהיא ישיבת הסדר, אישיות המתמחה כבר שנים רבות בביקורת ובהשמצה נגד כל מי שמפגין יראת שמים טהורה ממורשת אבות וכל שכן נגד כל מי שמפגין רגשות לאומיים עמוקים הנעוצים בתורת ישראל מאז ומעולם, אישיות שמעולם לא ראתה לנכון לצאת נגד פגיעה ביהודים מצד גויים, נגד פגיעה במדינת ישראל מצד ערבים וכדו', החליטה במיטב המסורת שלה לפרסם מאמר נגד הכרוז שרבנים 'חרד"לניקים' (ואני בתוכם) חתמנו נגד מתן מעמד לרפורמים בכל הנוגע להחלטות צבוריות דתיות או לאומיות. וכל זה תוך השמצה ברורה שלנו ותוך זיוף מחפיר של תוכן דברינו, מפנה אצבע מאמשימה בגלל 'הפאשקוולים' האלה.מדובר קודם כל במפגן בורות בלשנית, כי אינו יודע משמעות מושג זה הבא לנדות או להחרים איש. האמת היא שהוא איננו היחיד שאינו מסוגל להבין ההבדל בין ביקורת או אף מחאה הלכתית ובין פיסול אדם. אבל במקרה דנן, היכן ראה דבר כזה במכתבנו?! מאידך, יש ללמד עליו זכות, שהרי האופן בו הוא מבין את התורה מראה בהחלט על קושי מצדו בהבנת הנקרא, אז מה הפלא שגם במכתבנו זה הוא מתקשה בהבנתו?! אחד החותמים, הרב יצחק שילת שליט"א, הרחוק מלהיות 'קיצוני' כמוני, ראה לנכון להסביר שטעו המבקרים בהבנת עמדתנו. אבל במחילה, הוא אינו יודע שאנשים כאלה אינם טורחים לבדוק מה אמרנו, אלא הם מחליטים מראש במקומנו מה דעתנו, כפי שנוהג השמאל בכל מקום בעולם.
ועתה לעניין ובדייקנות. הגופים הרפורמים פועלים כיום כמו שפעלו במהלך כל ההסיטוריה, על מנת להחליש כל דבקות במסורת התורה ובאלהיות התגלותה. הם הם שפעלו לפתיחת שערי ביתר לצבאות אדרריאנוס, הם מחאו כפיים בחרבן הבית ועוד וכיום רובם ככולם הצביעו נגד טראמפ דוקא בגלל אהדתו למדינת ישראל כפי שהיא כיום (לא כפי שהם היו רוצים שתהיה), ובדרכים שונות ומגוונות הם פועלים במסגרות רבות (כולל צה"ל, בית משפט, אוניברסיטאות ועוד) כדי לערער יסודות האורתודוקסיה הדתית או הלאומית, ומערערים את חיינו הדתיים. בכרוז הודגש שבשום פנים ואופן אין כאן רצון לנתק בינינו ובין כל יהודי, תהיינה דעותיו אשר תהיינה, ואף לא לבטל אהבתנו אליו, אבל בשום פנים ואופן אין אנו מוכנים לתת לו אפשרות להחליט על דרך ותוכן חיינו הרוחניים והערכיים.
ומי שפגש אותם על תקן בעלי מעמד ביהדות מפגין אי הבנה יסודית של הנהגת הצבור ירא ה'. אפשר לפגוש כל יהודי באופן פרטי זה או אחר, והוכחה אנו פוגשים יום יום יהודים מגוונים ובתוכם חולים נוראים בדעותיהם בפוליטיקה, בעבודה, בצבא ועוד ולא נמנעים לא רק ממפגש אתם, אלא גם משיחות מתוך אהבת ישראל. אבל לשבת בסימפוזיון אתם היא הכרה ילדותית ורשמית במעמדם. ובפרט כאשר מדובר 'ברביית' העומדת בראש הרפורמה בפריס, המיודדת עם עיתונאי יהודי שונא מדינת ישראל ושהאשים אותנו בעוולות שלא ביצענו ועוד ועוד. ומי הרשה לרב צעיר לגשת למפגשים כאלה מבלי לקבל ברכת הדרך מגדולי וזקני הדור? הלא זו העמדת עצמו כמנהיג רוחני עליון, וזו או חוצפה או גאווה (עיין מס' יבמות קיג), מידות הטעונות תיקון רב אצל רבים בדורנו.
ונקודה אחרונה כדובדבן על 'קצפת' מצערת זו: כרוז זה נחתם על ידי כבר לפני חודש כמעט, הרבה הרבה לפני מכתבו של הרשל"צ. הגיע הזמן לקרא לכל מיני רבנים לא להעמיד עצמם כמנהיגי האומה מבלי שהאומה תבקש זאת מהם. לכל אחד מאתנו (ואינני מוצא את עצמי מן הכלל ח"ו) לא יזיק קצת צניעות וענווה, ואף יאה תהיה לנו.
