השוורים המנגחים שבקהיר בימי סוכות
במאמר הקצר שפירסמתי אתמול, מחיתי נגד המגמות הילדותיות לפיהן הקרבת שבעים הפרים היא למען הגויים, כאשר לדברי חז"ל הם להצילנו מהגויים, ובשעה שכתבתי מילים אלה לא ידעתי מה תהיה תוצאת ההתכנסות של העמים בקהיר, תוצאה שהאסון המוסרי שבה מתגלה כיום: שבעים הפרים (ארה"ב, הקהילייה האירופאית ועוד) תרמו לחיות הטרף של החמס לאין ערוך יותר ממה שאותן חיות ציפו.
במילים אחרות, אותם שבעים השוורים המנגחים את ישראל בכל הזדמנות, התעוררו כמו בכל שנה ושנה בסוכות, כדי להזכיר למי שעדיין שכלו לא נטמא טומאת הגווייה כולה, שהם מנגחים וממשיכים לנגח לימא רבא (עפ"י דניאל ז,ד). לשון אחרת: הם מתייצבים כדרכם, מוכנים ומזומנים לתמוך בכל הפוגע בעם הקודש ובערכיו, ושום ערך הנרמס על ידם אינו חשוב בעיניהם בשעה שמדובר במתן ביטוי לשנאתם ולאנטישמיות.
ומתי הוסיפו בשנה זו פשע נוסף זה? ביום רביעי של סוכות דווקא, קרי, ביום שמידתו עפ"י הקבלה היא 'נצח', מידתו של משה רבינו ע"ה, מידה המבטאת את נצחון ישראל על העמים. במילים אחרות, זהו הנצחון שהן רוצות למנוע בכל מחיר.
אך מזימתן לא תעלה ולא תצליח, כי שמחת התורה באה לקראתנו ולקראת ההיסטוריה כולה.
אפשר רק להתפלל שכל עמי הארץ שבתוכנו המנפנפים שוב בדגל הקרוע והשחוק של אותו אוניברסליזם נוצרי, יפנימו את המסר לפני הגויים.
מועדים לשמחה יהיה לעם ה'.
