אקטואליה

לא מאיימים על עם ה' בערב הפסח

לפי הצהרות מסויימות הנשמעות כבר מאתמול, האומות הגדולות חתמו עם איזה מין עמלק מודרני איראני הסכם המשחרר אותו מכל לחץ עולמי, 'הסכם' שהושג בלחץ אנטישמי של פרעה מודרני היושב הפעם בוושינגטון במקום רעמסס. בערב תענית אסתר ראש ממשלת ישראל נאם בארצו כדי למנוע איום זה על ישראל, ובליל ביעור חמץ, צאצא מחם, מגזע שאינו סובל חירות, עשה את הכל כדי לפגוע בעם החירות. הוא מזכיר לנו דברי המדרש (ילקו"ש יתרו פרשה כז סי' ו) 'לץ תכה ופתי יערים וכן הוא אומר בענוש לץ יחכם פתי, עמלק ויתרו היו בעצה עם פרעה וכשראה יתרו שאבד הקב"ה את עמלק מן העוה"ז ומן העוה"ב תהא ועשה תשובה'. פרעה ועמלק חוברים תמיד יחדיו נגד ישראל, אחד כי אינו סובל מעמדו של ישראל בעולם (פרעה) והשני כי אינו סובל השפעתו הרוחנית בעולם (עמלק).
לא יעיז איש מתוכנו לשחק נביא או בן נביא, ובודאי לא אני. לאן 'הסכם' זה יוביל? האם לקטסטרופה עולמית (שתסתיים בביאת גואל צדק) או לבעיות קטנות יותר? אינני יודע. מה שחייב להיות ברור לכולנו, ובפרט בערב פסח זה, הוא לדעת שהקב"ה הוא זה שגאלנו ורק הוא יוכל לגאולנו. אבל את זה יעשה רק אם נדע מהי באמת חירות ישראלית. היא קודם כל תליית בטחוננו בה' לבדו בכל מעשינו, ובמיוחד הכלל ישראליים ביותר. מדינת ישראל מאז היווסדה מחדש לא הצליחה עדיין לחתור (ואף לרצות) לשחרור מתלות בעם זה או אחר (פעם צרפת ועתה ארה"ב). רק בטחון בה' לבדו, גם כשאנו עוסקים בכיפת ברזל ובמרבד קסמים, יביא אותנו ליעד הנכסף, ועלינו לחשוב במונחים של בני חורין ולהפסיק לחשוב עצמנו עבדים נרצעים למעצמה זו או אחרת. 
יהודי ארה"ב רבים, במיטב המסורת העבדותית של יהודים גלותיים, הצביעו בעד שונא ישראל אובמה, ואנו משלמים את המחיר כיום. וכל זה משום ש'עבדי אובמה' אכתי אינון כדברי התלמוד במגילה. ובארץ, מחלה עבדותית זו אינה פחות חמורה. בכירים במערכת הבטחון מונעים החלטות מתוך פחד מארה"ב ועוד, וגרמו נזקים אדירים. ראשי ממשלתנו, הנוכחי כקודמיו אינם מעיזים להצהיר על זכויותינו ועל בעלותנו על ארץ זו. כל התקשורת מבצעת 'מהפכה קופרניקאית', על פיה, מרכז היש אינו הקב"ה עוד ח"ו, אלא הפריץ של וושינגטון לונדון או פריס וכדו'. בשעת מלחמת לבנון השנייה הייתה אפשרות לחסל את הרע האירני, וראש הממשלה דאז בדיוק בדרך שהקריב עם ממשלתו חיילים לשוא בלבנון, סירב לחסל רע זה רק מפאת חששות מתגובות העולם. היש עבדות גדולה מזו?
היום במיוחד, והערב עוד יותר, אנו מוזמנים ללמד חירות לכל אחד ואחד מבני משפחתינו, ואנו מוזמנים לדחוף כל אחד ממחרת הפסח, להביא בתחומו את חירות ישראל השלמה, בכלכלה, בהשכלה, בבטחון, בתודעה, בהסתכלות על העולם והיש כולו, לעזוב את עגל הזהב, את הקישואים ואת האבטיחים (ירוקים כגרין קארד) כדי לאכול לחם עוני אם צריך, ולהיות 'בארעא דישראל בני חורין'. זוהי הזדמנות לסתום את פיהן של כל מיני 'רבלאכים' החושבים שקטע זה באגדתנו הוא כבר מיותר. לא ולא. לחירות לאומית זכינו בחסדי שמיים, אך מסה שלמה בתוך העם לא זכתה לחירות אמונית רוחנית ואינטלקטואלית, וכל עולמם משועבד לעולם הגויים.
יש מישהו שחשב שהגיע כבר הזמן לחייב בשתיית 'הכוס החמישי'. שבוי ע"י ספר מסויים שלא ירד לעומק כוס חמישית זו (כנגד 'ויביאנו'), הוא לא הבין שאין מקום עדיין לדחוף לשתייתו כאשר בואנו לארץ לא הגיעה עדיין לחירות עולם (עבור רבים, ב"ה יש שהבינו, ולא אלמן ישראל). הוא נשאר עדיין כוסו של אליהו הנביא.
יהי רצון שאמירותינו כל הערב תהיינה מייסדות רוח חדשה בכל העם, רוח שתביא ישועת עולמים, וכימי צאתנו מארץ מצרים יראנו נפלאות.
חג כשר ושמח לכולכם וכל עם ישראל,