חברים יקרים, ה' עליכם ויחיו
ככל הנראה הסתיימה ספירת הקולות בבחירות לכנסת ישראל. נזק עצום הוסב למה שרגילים לכנות 'הציונות הדתית', שככל הנראה כוללת יותר ציוניים ממה שהיא כוללת דתיים לאור התוצאות, והן הרסניות, וחוששני שניווכח בכך בהמשך (והלואי שאתבדה, ועלינו כולנו להתפלל שאתבדה). אבל אולי מותר לנו היום לומר לכל הצבור הזה: ראו נא הוזהרתם לפני זמן רב, כי אלה הם הדברים שפירסמתי בכ"ד בשבט התשע"ט (!) באתר 'סרוגים':
הרבנים צריכים למנוע את הנטיות האובדניות של הימין הישראלי
השר בנט זרק פצצה בזירה הפוליטית בעוזבו את הצבור שהעלה אותו למקום בו הוא נמצא כיום.
הוא יוכל כמובן תמיד להצטדק ולומר שהוא נכנס לקלחת הזו בשעה שהציונות הדתית הייתה על סף מחיקה, ולא רק תקציבית, אלא בעיקר פוליטית, וזה נכון, אך אין זה מעניק לו כל זכות להציג את עצמו כשייך למחנה מסויים ולנטוש אותו מתוך אינטרס, יהיה זה אינטרס לאומי. אבל כבר דברים אלה הם ההיפך הגמור ממה שהייתי רוצה להביא אליו כל קורא, ואבהיר.
צעדו של בנט, מקובל או לא, מוצדק או לא, יצר אנדרלמוסיה פוליטית, לא רק בבית היהודי אלא בכל הימין כולו המשופע כיום בזרם אדיר של חצאי ורסיסי מפלגות העלולים להיבלע כלא היו בפי הארץ מהר יותר מעדת קורח ח"ו.
הימין לא הצליח מעולם להוכיח שהוא מסוגל לשלוט ולהנהיג ברוחו הוא. בזמן בגין הוא ויתר על כל סיני, בזמן הקדנציה הראשונה של מר נתניהו הוא ויתר על חברון, הוא תמך בהסכם על ירדן שעלה לנו בויתור על אדמת מולדת, על מקורות מים ועוד מרעין בישין רבים. ויש עוד דבר שבו המצטיין תמיד, והוא איך לאבד את השלטון לטובת שמאל העויין לזהות יהודית ולערכים יהודיים, העויין ללאומיות, ועויין לכל מה שאפיין את עם ישראל לאורך כל דורותיו כמעט. על רבים מהם אפשר ללמד זכות, הם הוטעו על ידי חינוך הזר לעמנו, וזה כבר כמה דורות.
אנו זקוקים לאיחוד כוחות
דבר אחד ברור: הזהות היהודית לא נשמרה ולא תישמר אלא על ידי אנשים הקשורים לתורה במלא נימי נפשם, או לכל הפחות הקשורים ללאומיות ישראל בכל נימי נפשם. בדורנו האכול על ידי הרקבון הפוסט-מודרני האוכל בכל פה כל חלקה טובה שבעמנו, אנו זקוקים לאיחוד כל הכוחות המוכנים לתרום אפילו חלק מהזהות היהודית, יהיה זה חלק רוחני בלבד או חלק לאומי בלבד, וכל שכן אלו שגם מזה וגם מזה לא מניחים את ידם.
לאור זה, חובה לא רק קדושה, אלא חובה מוסרית מינימלית לאחד את כל שברי ורסיסי מפלגות (בית יהודי, איחוד לאומי, עוצמה לישראל, זהות ועוד) אלה תחת קורת גג אחת או באמצעות כל תכסיס פוליטי אחר אפשרי, יהיו ההבדלים ביניהם אשר יהיו, ועמוקים ככל שיהיו, הם חייבים לשבת יחדיו ולהגן על עתיד עמנו בכל כוחם. ימים לא קלים והתמודדיות לא פשוטות עלולות לחכות לעמנו בפינה, ורק האחדות בין קרובים תציל אותנו ועתידנו מאיומיהם אף של ידידים (תכנית טראמפ ועוד).
רבנים מטעם עצמם לא ימנעו את האחדות
כידוע אינני חשוד על התפשרות לא בדעות ולא בענייני עקרונות אמונה ומוסר, ודרכי זו אף מזכה אותי כמעט בכל מאמר, בחירופים ובגידופים, אבל גידופים אלה באים מהנימנים על דלת העם, בורים ועמי הארץ שאינם מבינים שעמידה על עקרונות רוחניים הינה מאבק רעיוני בבית המדרש או אף בצבור לעיתים, אך בשום פנים ואופן אין פירושו של דבר סירוב להתחבר ולאחד כוחות בעולם המעשה כל פעם שהדבר נדרש!
בירור האמת התורנית והאנושית הינו דיון פנימי בתוך עמנו, ובינינו, ובין אחים שבמשפחה אחת והיא בית ישראל, אך בחירת מנהיגות פוליטית היא הגנה על כל עמנו על כל חלקיו (ימין, מרכז וגם שמאל) נגד אוייבים וסכנות הבאים מן החוץ, לכן שם האחדות היא יסוד קיומנו! וכדברי חז"ל בספרי (סי' שמו) 'ויהי בישורון מלך, כשישראל שוים בעצה אחת מלמטה שמו הגדול משתבח מלמעלה שנאמר ויהי בישורון מלך, אימתי בהתאסף ראשי עם ואין אסיפה אלא ראשי עם. .. יחד שבטי ישראל, כשהם עשוים אגודה אחת ולא כשהם עשוים אגודות אגודות, וכן הוא אומר (עמוס ט) הבונה בשמים מעלותיו ואגודתו על ארץ יסדה'.
לכן, עלינו רבני ישראל המבינים את גודל השעה לקרא לכולם להתאחד, ולדחות בשאט נפש הצהרות המועברות באמצעי התקשורת לפיהן איזה שהוא גוף רבני שהעמיד את עצמו כסמכות עליונה ומתוקף זה שולל התאחדות עם קבוצות מסויימות מפאת הבדלים אידיאולוגים מסויימים, במיוחד שאנו יודעים שרבנים אלו נבחרו מטעם ועל דעת עצמם בלבד. אם לא נעשה זאת, כל כשלון ירבץ עלינו ח"ו, וכל תוצאה ההופכת את השלטון הנוכחי עלול להיות הרה אסון לעמנו ולא נוכל לומר נקיים אנחנו.
ואני מרשה לעצמי לקרא לכל עמיתיי יצ"ו, ובפרט לכל חסידי ואבירי הפלורליזם והסובלנות לקרוא לאחדות בשעת חירום זו, ורק ברכה תבוא עליהם ועל כל עמנו בע"ה.
ז"א, כל בר דעת היה יכול להבין שנזק עצום זה היה צפוי והיה אפשרי למנוע אותו אילמלא גאווה שחצנות, ואף בטחון מופרז שכל אחד עולה למדרגת משיח העומד להציל את העולם לבדו מבלי להתחשב בעם! והעם נתן שיעור לכל המתיימרים להנהיגו מתוך התנשאות לא ראויה, ומתוך זלזול (אם לא שנאה לפעמים) לכל הרבנים ללא כל הבחנה ביניהם. התורה נדחקה לקרן זוית אצל כל אלו שנכשלו, וציינו זאת כבר. מתיימרים לאמת, לצדק למעמד ועוד, מתוך עולם התורה וגם מתוך עולם האקדמיה, סנוורו. עתה הגיע שעת חשבון הנפש.
יהי רצון שידעו כולם להסיק מסקנות ברוכות יותר לעמנו בעתיד, ובערב פסח זה העומד כולו על יסוד האחדות ('ולקח איש ושכנו הקרוב אל ביתו וגו' '), יפנימו את כוחה של אחדות לפחות בין קרובים יותר למרות חילוקים מסויימים (יש כאלה לא ניתן להתעלם מהם כמובן).
מחובתי להדגיש שאינני מפרסם זאת כדי לומר שהבנתי טוב יותר מאחרים או כדי לומר שראיתי רחוק יותר, אלא אך ורק כדי שמסר זה יגיע לטועים למיניהם ויפקחו עיניהם.
