אקטואליה

וְעָבַדְתָּ֣ אֶת־אֹיְבֶ֗יךָ (דברים כח, מח)

כ"ב תמוז התשפ"ד

על המציאות ההזויה בשלושת השבועות

זה עשרה חודשים כבר שפונו כל תושבי הצפון ממקומות מגוריהם. מחוץ להשפלה הצבאית והבטחונית המחפירה שבדבר, אנשים נשים וטף זרוקים בבתי מלון, מחוסרי כל יכולת עבודה ופרנסה, כל חייהם נהרסו כליל, אין כל בשורה באופק הנראה לעין, וזה מבלי לדבר על הנזקים הרוחניים, האנושיים והחברתיים המתווספים יום יום על כל הסובלים הללו. הם אינם צפון תל אביבים או בכירים באקדמיה כדי שיזכו אפילו ליחס ולדאגה ממשלתית לתושבי עוטף עזה שחלקים לא מבוטלים מהם העסיקו את רוצחיהם בשמחה ובטוב לבב, וכך אותן חיות זכו למפות מדוייקות של קרבנותיהם לעתיד.
על כל הנורא הזה זה כבר עשרה חודשים שעשרות חיילים ואזרחים נרצחו על ידי החיזבאלה ומאות נפצעו, והדבר לא גרם להתקוממות כפי שזכתה מג׳דל שאמס, אותה עיר עויינת באופן קיצוני למדינתנו, ורק באשר ידידי נפשם של תושבי עיר זאת פגעו בהם במקום בחיילינו או בבני עמנו כל המדינה על הרגליים, שוקלים ברצינות מלחמה עם לבנון, והמטכ"ל הנוכחי המורכב ברובו באוטיסטים אינטלקטואלים, מתכנס באופן דחוף בגלל שנהרגו ילדים כל כך 'ישראליים' שרוב הוריהם מזדהים עם סוריא כבר משנת 67 ומסרבים לקבל ת"ז כחולה, ועוד כל זה כאשר תושבים רבים מאד שם מפנים אצבע מאשימה נגד עמנו על מה שאירע להם! יותר מדי פעמים נאלצתי לציין שחסרים במחוזותינו מאות אלפי פסיכיאטרים לרפא את החולי הנפשי האוחז בכמות אדירה מתושבי מדינתנו, שאני כבר עייף לדווח על מצב פתולוגי כרוני זה.
נכון, כבני אברהם יצחק ויעקב אין אנו סובלים שפיכות דמים, ובמיוחד של חסרי ישע, אבל הצעדה של כל בכירי המנהיגות הפוליטית (כולל דתיים), הצבאית, החברתית של מדינתנו, הבאה להזדהות עם הסבל של אנשים העויינים לנו כל כך גובל בטירוף נפשי. האם תושבי מגדל שאמס שותפים אתנו מלחמת הקיום שלנו, האם עצם קיומנו הוא דאגתם, או אף אפילו רק בבחינת שאיפה בעיניהם? לא ולא ! הלא כמעט ואין אחד מהם המשרת בצה"ל! האם רבים מהם לא הניפו דגל פלסטין? בניסי נסים עשה הקב"ה שלא אנחנו נפלנו קרבן להתקפה הרצחנית הזו, שדובר צה"ל הטיב לתארה במונחים המאפיינים היטב את החולי הנפשי האוחז בבכירי גופי הבטחון (ההתנצלות המאוחרת אינה מכפרת כלום!), ובכל זאת המונים במדינתנו רצים לזחול לפני תושבי מגדל שאמס, במיטב המסורת של היהודי בגיטו או במלאח ההולך להשתחוות לפני הפריץ ולהזדהות איתו בשעת צערו, וכל זה עושה המנהיגות הישראלית בריקודי 'מה יפית' בשמחה ובטוב לבב כפי שלא עשתה כלפי אחינו בשרנו. ואכן הם קיבלו את כל אותם האורחים הבלתי רצויים בקללות המשקפות את תחושותיהם האמיתיות: "בן גביר וסמוטריץ' הם האשמים פה. הגזענים האלה אשמים, יש פה ילדים היו פה. כן, הגזענים האלה חלאס שיעופו שיעופו, שיבוא אחד אחר וגם סמוטריץ' - שיעוף מפה",  ותושבים נוספים צעקו לעבר סמוטריץ': "יא זבל, יא כלב. תעוף תעוף יא זבל! יאללה יא מניאק! תעוף מפה!".  נראה לי שכל אותם האורחים שרצו לשם זכו לכך בזכות.
אבל הנורא היא ההחלטה לצאת למהלך צבאי שמחירו עלול להיות נוראי, כאשר לא נעשה ולו שמץ ממנו עבור אחינו בשרנו! בשלושת השבועות האלה בהם אנו זוכרים ומזכירים את סבלנו במהלך אלפיים השנים האחרונות, תקופה בה התקיימה הקללה האלהית מפרשת כי תבא 'ועבדת את אויביך' אנו עומדים בהלם מול תופעה הזויה זו של מנהיגים מדיניים וצבאיים המוכנים לצאת למלחמה לנקום נקמתם של תושבים המזדהים עם האוייב, וכך הנותנים לקללה זו ביטוי ובארץ קודשנו תחת שלטוננו המתיימר להיות עצמאי! שומו שמיים על זאת!