יש מאמרים שהם לא מוסריים ולא יהודים, אף אם הם חוקיים
מאמרך היום בעיתון מעריב מזמין תגובה, שלא תוכל להיות פשוטה. ניצלת בו באופן בלתי נסבל, את אי אלו קריאות חריפות מצד כמה חמומי מֹח, ובנסיבות נוראיות וטרגיות של הימים האחרונים, כדי להפנות אצבע מאשימה כלפי צבורים שלמים, ואף כלפי עם ישראל כולו בעיני העמים כולם. אין צורך להסביר, אני רוצה לקוות, לאדם כמוך, את משמעותה של השפלה כזו. בניסוח חסר אחריות, הגובל בעלילת דם יהודית, כרכת בין קריאות 'מוות לערבים' של אותם חמומי מֹח, ובין הירצחו של נער ערבי, תוך מאמץ אומלל לקוות שלא יד ישראל בו.
כאיש צבור שמילא בעבר תפקיד ממשלתי, האם שכחת מהי אחריות לאומית? במקום להתקומם נגד הרשע והפשע, הפנית אצבע מאשימה כלפי עמנו ברצח נער ערבי זה לפני שיתברר בכלל מי בצע אותו. ללא זהירות, ללא פחד, התחפרת מאחורי תקווה שאין ידינו בו. אבל, כל זאת תוך הנחה חסרת כל בסיס , שיתכן שאכן ישנה אפשרות שעמנו ירד עד כדי אימוץ ערכי אויבינו! איך לא שמת לב שהנחה כזו היא היא כבר בבחינת חילול השם ופגיעה בעם ה'. איך הנושא תואר רב יכול להעלות על דעתו שעם ה' יכול לרדת למדרגת החיות הסובבות אותו?!
איך אתה מצפה שנוכל למחול לך, על עצם העובדה שעל אף שהמשטרה הדגישה שאינה יודעת מי הרוצח, וגם לא מהו הרקע לרצח, ועל אף שהכתב של ערוץ 2, שאין שום חשש שדעותיו מתקרבות לדעותיי הלאומיות (ואף לא לדעותיך), העיד שערבים רצו וניסו לרצוח אותו ואת אחיו כבר לפני ההפגנות היהודיות - וכבר הנך מפנה אצבע מאשימה (אף אם היא על תנאי), במיטב המסורת האנטישמית הביניימית (אף אם לא התכוונת לכך) כלפי בני עמנו, ומחזק בכך את ידי אויבי עמנו בעולם, המאשימים אותנו כבר (כולל ארה"ב)! מי הרשה לך לתת מקום לאפשרות נוראה כזו?
מי הרשה לך לכרוך בין כמה צעירים חמומי מֹח, הצועקים קריאות מוות, למעשה המוות, ביחוד שאין אחד מהם המסוגל לבצע את תוכן הקריאה שלו עצמו?! אם היית באמת נוהג כראוי למעמדך, ומנתח את המצב כפי שכל תלמידי החכמים נהגו בכל הדורות - היית צריך להסביר לעם ישראל: אל תתנו לגויים להלביש ולהסוות את האנטישמיות המודרנית, בלבוש של אנטי ישראליות ובשיטות של ימי הביניים. כי אף אם ימצא שח"ו יד יהודי ברצח הזה, אין אחד מאתנו שהיה מזדהה אתו. ולכן היה עליך לשאול את העמים: איך אתם מעלים על דעתכם שאנו תומכים ומעודדים מעשים כאלה?
אבל לא. במיטב המסורת של יהודי – אני שוב נאלץ לומר – גלותי העומד לפני הפריץ, ייחסת לעצמך, ואף לכל עמנו את החטא והפשע, בהתאם למיטב המסורת הנוצרית, הרוצה לראות בנו את 'האשם הנצחי', כדי להצדיק היותנו 'הקרבן הנצחי'!
גדולה מזו: איך נתת מקום לקשר בין הפגנות ספונטניות, שכולן זעקת לב יהודי מדמם זה אלפי שנים בעולם כולו, ובעולם הערבי, מדמם הוא מאז חרבן בית ראשון כעדות רבותינו - עם רצח של נער ערבי שאליבא דכולי עלמא אינו קשור לאותן ההפגנות?! איך לא שמת לב, שרצח זה משרת יותר מידי את האינטרסים של המכונים 'פלסטינאים', בכדי שלא יהיה מעשה זה קשור לאותם הפלסטינאים עצמם?!
אם כבר הנך מוכן להעלות על דעתך שאנו יורדים למדרגת אותם חיות-אדם המקיפות אותנו מכל עבר, למה לא הבחנת שכבר מזמן, ממשלות ישראל הורידו אותנו למדרגתם, כאשר חתמו עם אותן החיות את ההסכמים המתועבים של אוסלו, כאשר בפעם הראשונה בתולדות האנושות המתורבתת, ניתן למחבלים אכזריים מעמד של שווי-זכויות הראויים למדינה. את מי העמידה מדינת ישראל בראש רשות מחבלת זו? בשלב ראשון את הרוצח האכזרי והשפל עראפת יש"ו, ולאחר מכן את 'יורש העצר', האחראי על טבח של עשרים ושש נערים ונערות במעלות! את זה משום מה שכחת! אם אתה מחפש אשמים בהשפלת עמנו למדרגת חיות אלה - לך לראות את האחראים על הסכמי אוסלו, שבמשך שנים דרשו מחיילי צה"ל ל'פטרל' ביחד עם המחבלים כשווים בין שווים!
אולם, כאשר אתה מגיע לשיקולים תורניים, אני עומד משתומם: כיצד אתה מציג תמונה מעוותת שכזו של הערכים היהודיים? היכן ראית שנקמה צריכה להיות בידי כוחות הבטחון, ע"פ התורה? האם הנך בא להציג לנו את עמדת הקוראן (סורה 9, 29), הקובע שיש ליהודי זכות הגנה (תמורת מס הג'זייה, כמובן) אך אסור לו להגיב לתוקפיו, אלא עליו להגיש תלונה בפני גורמי הבטחון של המדינה המוסלמית שתגן עליו?! ההמשך (הטבחים האכזריים בבני עמנו בכל מה שנכבש על ידם) ידוע יותר מידי. אולי נמליץ בפני שלושת הקרבנות האחרונים הי"ד של האכזריות הערבית, להגיש תלונה בפני גורמי הבטחון, שבוודאי יגנו עליהם (בעולם הבא ככל הנראה)! מדוע הנך שוכח את דברי תורת ה' אשר בפי כל רבותינו התנאים והאמוראים ז"ל, כגון אלה אשר בספרא (מדברי התנאים) "לא תקום ולא תטור את בני עמך, נוקם אתה ונוטר לאחרים" - המראים באצבע שאיסור הנקמה, הינו איסור פנימי בתוך עמנו, אך אינו חל כלפי אויבינו? ולא הזכרתי כאן אלא מאמר אחד, מתוך עשרות הדומים לו בתוכנם.
למה לא מלאת את מאמרך ממאות דוגמאות שבתנ"ך, על נקמה קשוחה כלפי אויבינו; בין על ידי פרטים כשמשון, ובין על ידי ראשי מדינתנו כדוד המלך ע"ה? אבל החמור מכל, הוא, שככל הנראה על ההבדל התהומי המפריד בין תפישת הנקמה בעם ישראל, ובין תפישתה בעמים כולם. הלא מעולם לא נקמנו אנחנו, או מנהגינו המדיניים משום שהתפרצו בנו או בהם רגשות "פרימיטיביים" (כפי שכתבה היום איזו חסרת דעת והשכלה ב'מעריב', פסיכולוגית ברבע גרוש, שאין פרימיטיבי ממנה), אלא משום שהנקמה הישראלית הוא ביטוי לרצון עמנו להתקומם נגד הרע, ולמחוק אותו מתחת השמיים. לטהר את העולם מטומאת הרוע של רשעי עולם, כפי שבהסברו לדברי רבותינו אשר במסכת ברכות, אשר קבעו ש"גדולה נקמה" כתב הרב קוק זצ"ל: "גדולה נקמה שנתנה בין שתי אותיות. מדה גדולה ראויה להקרא אותה שהיא ראויה להיות תכליתית ושלימות מצד עצמה. ...שאיבודן של רשעים הוא שלימות בהנהגה מצד היושר האלקי. נמצא שמדת הנקמה גדולה היא באמת במקום הנחתה הראויה, וכחה כפול, שהיא שלימות מצד עצמה בהיות היושר האלקי נעשה להנקם מהראויים להנקם בהם. ועוד שמכשרת את הצדק האנושי ונותנת מקום לצדיקים להבנות מחורבנן של הרשעים"!
המושג "חפים מפשע" שאימצת – ושוב נאלץ לומר - בעיוורון חושים מוחלט, נחלת חלקים חולים כרוניים בצבוריות הישראלית - שמשום מה מצאו כאלה "חפים" רק אצל הערבים, ומעולם לא אצל היהודים - מראה עד כמה נפלת קרבן לתעמולה הנוצרית, שמנהיגותנו הלאומית הלוקה מנטלית באופן כרוני בגלותיות, אימצה לה. ועל איזה 'חפים מפשע' הנך מדבר? על אמו של אחד החוטפים שהצהירה מזמן, שאם בנה הוא אכן ביצע את השפע, היא גאה בו! או שמא אתה מתכוון לכל האמהות ביו"ש ורצועת עזה שחילקו סוכירות לשמע החטיפה?! כחולים אנושים, חברי מנהיגותנו שכחו שהבדל תהומי מפריד בין המוסר בתוך חברה מוגדרת (כגון עם), ובין מוסר שבין חברות שונות (כבין עמים). גזל ורצח הם עבירות חמורות ביותר בכל חברה מתוקנת (כנראה לא אצל שכנינו), ואף על פי כן הם הופכים לחובה המוטלת על כל חייל במלחמה בין עמים! ואיך אינך מתקומם נגד כליאתם של שני החיילים שביקשו רק לחסל מחבלים ממש, ולא 'חפים מפשע'?!
ועתה, אני נאלץ להתייחס אליך, דוקא כיליד הארץ מנקודת ראות של יהודי יליד גלות, אך שזכה לחינוך לגאווה לאומית. אתם ילידי הארץ, אכולי מנטליות גלותית, עד שלא שמתם לב, עד כמה המחשבה הנוצרית שאבה אתכם לתוך עולמה הרקוב ש"הפקיר את המשפט" (שוב כדברי הראי"ה קוק זצ"ל בספרו 'אורות'); ובבטלה את מושג הלאומיות מאחורי מסווה של אוניברסליות (שמשום מה כללה רק את נאמניה היא, ובודאי לא את ישראל), טשטשה את הגבולות, ועוד יותר את הבדלי החובות שבין פרט לצבור, ובין יחיד לעם!
איך אפשר לראות בפלסטינאי "חף מפשע" כאשר עמו (לשיטתו הוא) לוחם נגד עם ישראל? הלא הוא בדיוק כמו חייל סורי, שהוא בבחינת אויב לנו, אף אם הוא סורי "שמאלני", וזה משום שירצה בכך אם לאו, הוא ישאר פרט בתוך עם האויב לנו. אז אם הפלסטינאים לוחמים נגדנו, כל אחד מהם הוא בבחינת "לא חף מפשע"! בדמגוגיה זולה אתה מדבר על פגיעה בערבים, כאשר מדובר בפגיעה רק באויבי ישראל!
האם למרות היותך רב הנך ככל 'ציוני דתי', משועבד למנטליות הנפוצה בצבור זה, המודדת את ערך כל התנהגות שהיא רק עפ"י אמות המידה של החוגים הרחוקים מתורה – מנטליות העושה שכל דבר שאינו נראה בעיני יהודי הרחוק מתורה, נכנס מיד בבחינת חילול השם – ומשום כך אתה קורא לתגובה הספונטנית של יהודים, שכבוד אומתנו נרמס תחת נהרות דם, חילול השם?! אינני חושב שבסמכותך לשפוט חלקים שלמים של עמנו תחת שבט מידת הדין הקשה הזו. והאם אתה מעדיף שנהיה קרבנות נצחיים?! למה אינך מבין שתגובת כעס מצד העם מראה שהוא עדיין חי ונושם, ושהוא מרגיש את האיזמיל (=הסכין) הפוצע את בשרו, ושרק המתים אינם מגיבים?! לצערנו, הרבה "מתים רוחניים" כאלה יש בארצנו על אף קדושתה. האינך יודע ללמד זכות על בני עמך, אף אם טועים הם?!
דבר אחד, אוכל להסכים במעט אתך, מחוץ לבעיית החוק: נקמות פרטיות יכולות להגיע למחוזות פרובלמטיות ביותר, שאנו עלולים להצטער עליהן. לכן ברור שאי אפשר להרשות "לקיחת החוק לידיים". אבל מדוע שכחת לתבוע בכל כוחך נקמה, מצד אותם הגורמים שאתה מעניק להם את הסמכות הבלעדית – ולצערי הרב כמו בכל שלטון פשיסטי ובולשביקי - לנקום ולהגן על האזרחים, בדיוק כמו שהנך תובע להימנע מנקמה פרטית? איך אתה רוצה שעם שלם ימשיך לראות את דמו הולך וניגר ארצה זה עשרות בשנים, כאשר קוראים לזה "קרבנות השלום"? אם אתה מוכן להעמיד את עצמך כמועמד לקרבן כזה ח"ו, זו זכותך המלאה (דרך אגב, גם מוטל בספק רב מבחינה תורנית), אך מי הרשה לך לכפות עלינו לשמש כקרבנות האוויליות והמזוכיזם הישראלי האוסלואי?!
אדרבא, אם גופי הבטחון היו נוקמים באויבינו בשעות הנוראות לעמנו כימים אלה (ואינני בעד כניסה לעזה כפי שציינתי במקום אחר), לא היה העם נאלץ להראות סימני חיים ותגובה. הפקרת הדם היהודי, היא היא זו המעוררת את הכעס של עם בריא המגיב לפגיעות בו.
וכמה מקוממת ומזעזעת העובדה, שהנך משווה בין נקמה הבאה כתגובה לרצח שפל, ובין שפיכות דם יזומה מצד אויבינו! המחבלים שרצחו שלושת הפרחים היקרים, רצחו מיוזמתם, ואלו שבעמנו בחרו להם להגיב כפי שהגיבו, ואתה שם את שניהם על מישור אחד?! היכן מצאת בסיס לתפישה מעוותת זו של המוסר? היכן מצאת מקור להשוות בין קרבן לרוצח?! פעם נוספת לצערנו, התשובה ברורה: נצרות האוכלת בכל פה בחברה הישראלית שגדלת בחיקה!
כמובן, מיותר לציין שאינני מרשה לאיש לעשות כל שימוש במאמרי זה, כדי לעשות דבר מה האסור ע"פ החוק. מדובר במאמר השקפתי תיאורטי, הבא לענות על טענות אתיות או פסידו אתיות בלתי מבוססות ברמה הרעיונית בלבד, ללא כל זכות של יישום מעשי. הוא נכתב כתגובה לעיוותים מחשבתיים שיש הרוצים להנחיל לעם ה', וזה באמת חילול השם. ולקביעתי האחרונה זו יש מקור בדבריהם ז"ל: כל עבירה היא בבחינת חילול השם, וכל שכן עיוות האמת התורנית.
ואם למרות הקירבה והקשרים בינינו, לא חסכתי את שבטי מדבריך, זהו בשם הכלל לפיו 'במקום שיש חילול ה' אין חולקים כבוד וכו' ', ובפרט כאשר חיי עמנו סכנה.
כאיש צבור שמילא בעבר תפקיד ממשלתי, האם שכחת מהי אחריות לאומית? במקום להתקומם נגד הרשע והפשע, הפנית אצבע מאשימה כלפי עמנו ברצח נער ערבי זה לפני שיתברר בכלל מי בצע אותו. ללא זהירות, ללא פחד, התחפרת מאחורי תקווה שאין ידינו בו. אבל, כל זאת תוך הנחה חסרת כל בסיס , שיתכן שאכן ישנה אפשרות שעמנו ירד עד כדי אימוץ ערכי אויבינו! איך לא שמת לב שהנחה כזו היא היא כבר בבחינת חילול השם ופגיעה בעם ה'. איך הנושא תואר רב יכול להעלות על דעתו שעם ה' יכול לרדת למדרגת החיות הסובבות אותו?!
איך אתה מצפה שנוכל למחול לך, על עצם העובדה שעל אף שהמשטרה הדגישה שאינה יודעת מי הרוצח, וגם לא מהו הרקע לרצח, ועל אף שהכתב של ערוץ 2, שאין שום חשש שדעותיו מתקרבות לדעותיי הלאומיות (ואף לא לדעותיך), העיד שערבים רצו וניסו לרצוח אותו ואת אחיו כבר לפני ההפגנות היהודיות - וכבר הנך מפנה אצבע מאשימה (אף אם היא על תנאי), במיטב המסורת האנטישמית הביניימית (אף אם לא התכוונת לכך) כלפי בני עמנו, ומחזק בכך את ידי אויבי עמנו בעולם, המאשימים אותנו כבר (כולל ארה"ב)! מי הרשה לך לתת מקום לאפשרות נוראה כזו?
מי הרשה לך לכרוך בין כמה צעירים חמומי מֹח, הצועקים קריאות מוות, למעשה המוות, ביחוד שאין אחד מהם המסוגל לבצע את תוכן הקריאה שלו עצמו?! אם היית באמת נוהג כראוי למעמדך, ומנתח את המצב כפי שכל תלמידי החכמים נהגו בכל הדורות - היית צריך להסביר לעם ישראל: אל תתנו לגויים להלביש ולהסוות את האנטישמיות המודרנית, בלבוש של אנטי ישראליות ובשיטות של ימי הביניים. כי אף אם ימצא שח"ו יד יהודי ברצח הזה, אין אחד מאתנו שהיה מזדהה אתו. ולכן היה עליך לשאול את העמים: איך אתם מעלים על דעתכם שאנו תומכים ומעודדים מעשים כאלה?
אבל לא. במיטב המסורת של יהודי – אני שוב נאלץ לומר – גלותי העומד לפני הפריץ, ייחסת לעצמך, ואף לכל עמנו את החטא והפשע, בהתאם למיטב המסורת הנוצרית, הרוצה לראות בנו את 'האשם הנצחי', כדי להצדיק היותנו 'הקרבן הנצחי'!
גדולה מזו: איך נתת מקום לקשר בין הפגנות ספונטניות, שכולן זעקת לב יהודי מדמם זה אלפי שנים בעולם כולו, ובעולם הערבי, מדמם הוא מאז חרבן בית ראשון כעדות רבותינו - עם רצח של נער ערבי שאליבא דכולי עלמא אינו קשור לאותן ההפגנות?! איך לא שמת לב, שרצח זה משרת יותר מידי את האינטרסים של המכונים 'פלסטינאים', בכדי שלא יהיה מעשה זה קשור לאותם הפלסטינאים עצמם?!
אם כבר הנך מוכן להעלות על דעתך שאנו יורדים למדרגת אותם חיות-אדם המקיפות אותנו מכל עבר, למה לא הבחנת שכבר מזמן, ממשלות ישראל הורידו אותנו למדרגתם, כאשר חתמו עם אותן החיות את ההסכמים המתועבים של אוסלו, כאשר בפעם הראשונה בתולדות האנושות המתורבתת, ניתן למחבלים אכזריים מעמד של שווי-זכויות הראויים למדינה. את מי העמידה מדינת ישראל בראש רשות מחבלת זו? בשלב ראשון את הרוצח האכזרי והשפל עראפת יש"ו, ולאחר מכן את 'יורש העצר', האחראי על טבח של עשרים ושש נערים ונערות במעלות! את זה משום מה שכחת! אם אתה מחפש אשמים בהשפלת עמנו למדרגת חיות אלה - לך לראות את האחראים על הסכמי אוסלו, שבמשך שנים דרשו מחיילי צה"ל ל'פטרל' ביחד עם המחבלים כשווים בין שווים!
אולם, כאשר אתה מגיע לשיקולים תורניים, אני עומד משתומם: כיצד אתה מציג תמונה מעוותת שכזו של הערכים היהודיים? היכן ראית שנקמה צריכה להיות בידי כוחות הבטחון, ע"פ התורה? האם הנך בא להציג לנו את עמדת הקוראן (סורה 9, 29), הקובע שיש ליהודי זכות הגנה (תמורת מס הג'זייה, כמובן) אך אסור לו להגיב לתוקפיו, אלא עליו להגיש תלונה בפני גורמי הבטחון של המדינה המוסלמית שתגן עליו?! ההמשך (הטבחים האכזריים בבני עמנו בכל מה שנכבש על ידם) ידוע יותר מידי. אולי נמליץ בפני שלושת הקרבנות האחרונים הי"ד של האכזריות הערבית, להגיש תלונה בפני גורמי הבטחון, שבוודאי יגנו עליהם (בעולם הבא ככל הנראה)! מדוע הנך שוכח את דברי תורת ה' אשר בפי כל רבותינו התנאים והאמוראים ז"ל, כגון אלה אשר בספרא (מדברי התנאים) "לא תקום ולא תטור את בני עמך, נוקם אתה ונוטר לאחרים" - המראים באצבע שאיסור הנקמה, הינו איסור פנימי בתוך עמנו, אך אינו חל כלפי אויבינו? ולא הזכרתי כאן אלא מאמר אחד, מתוך עשרות הדומים לו בתוכנם.
למה לא מלאת את מאמרך ממאות דוגמאות שבתנ"ך, על נקמה קשוחה כלפי אויבינו; בין על ידי פרטים כשמשון, ובין על ידי ראשי מדינתנו כדוד המלך ע"ה? אבל החמור מכל, הוא, שככל הנראה על ההבדל התהומי המפריד בין תפישת הנקמה בעם ישראל, ובין תפישתה בעמים כולם. הלא מעולם לא נקמנו אנחנו, או מנהגינו המדיניים משום שהתפרצו בנו או בהם רגשות "פרימיטיביים" (כפי שכתבה היום איזו חסרת דעת והשכלה ב'מעריב', פסיכולוגית ברבע גרוש, שאין פרימיטיבי ממנה), אלא משום שהנקמה הישראלית הוא ביטוי לרצון עמנו להתקומם נגד הרע, ולמחוק אותו מתחת השמיים. לטהר את העולם מטומאת הרוע של רשעי עולם, כפי שבהסברו לדברי רבותינו אשר במסכת ברכות, אשר קבעו ש"גדולה נקמה" כתב הרב קוק זצ"ל: "גדולה נקמה שנתנה בין שתי אותיות. מדה גדולה ראויה להקרא אותה שהיא ראויה להיות תכליתית ושלימות מצד עצמה. ...שאיבודן של רשעים הוא שלימות בהנהגה מצד היושר האלקי. נמצא שמדת הנקמה גדולה היא באמת במקום הנחתה הראויה, וכחה כפול, שהיא שלימות מצד עצמה בהיות היושר האלקי נעשה להנקם מהראויים להנקם בהם. ועוד שמכשרת את הצדק האנושי ונותנת מקום לצדיקים להבנות מחורבנן של הרשעים"!
המושג "חפים מפשע" שאימצת – ושוב נאלץ לומר - בעיוורון חושים מוחלט, נחלת חלקים חולים כרוניים בצבוריות הישראלית - שמשום מה מצאו כאלה "חפים" רק אצל הערבים, ומעולם לא אצל היהודים - מראה עד כמה נפלת קרבן לתעמולה הנוצרית, שמנהיגותנו הלאומית הלוקה מנטלית באופן כרוני בגלותיות, אימצה לה. ועל איזה 'חפים מפשע' הנך מדבר? על אמו של אחד החוטפים שהצהירה מזמן, שאם בנה הוא אכן ביצע את השפע, היא גאה בו! או שמא אתה מתכוון לכל האמהות ביו"ש ורצועת עזה שחילקו סוכירות לשמע החטיפה?! כחולים אנושים, חברי מנהיגותנו שכחו שהבדל תהומי מפריד בין המוסר בתוך חברה מוגדרת (כגון עם), ובין מוסר שבין חברות שונות (כבין עמים). גזל ורצח הם עבירות חמורות ביותר בכל חברה מתוקנת (כנראה לא אצל שכנינו), ואף על פי כן הם הופכים לחובה המוטלת על כל חייל במלחמה בין עמים! ואיך אינך מתקומם נגד כליאתם של שני החיילים שביקשו רק לחסל מחבלים ממש, ולא 'חפים מפשע'?!
ועתה, אני נאלץ להתייחס אליך, דוקא כיליד הארץ מנקודת ראות של יהודי יליד גלות, אך שזכה לחינוך לגאווה לאומית. אתם ילידי הארץ, אכולי מנטליות גלותית, עד שלא שמתם לב, עד כמה המחשבה הנוצרית שאבה אתכם לתוך עולמה הרקוב ש"הפקיר את המשפט" (שוב כדברי הראי"ה קוק זצ"ל בספרו 'אורות'); ובבטלה את מושג הלאומיות מאחורי מסווה של אוניברסליות (שמשום מה כללה רק את נאמניה היא, ובודאי לא את ישראל), טשטשה את הגבולות, ועוד יותר את הבדלי החובות שבין פרט לצבור, ובין יחיד לעם!
איך אפשר לראות בפלסטינאי "חף מפשע" כאשר עמו (לשיטתו הוא) לוחם נגד עם ישראל? הלא הוא בדיוק כמו חייל סורי, שהוא בבחינת אויב לנו, אף אם הוא סורי "שמאלני", וזה משום שירצה בכך אם לאו, הוא ישאר פרט בתוך עם האויב לנו. אז אם הפלסטינאים לוחמים נגדנו, כל אחד מהם הוא בבחינת "לא חף מפשע"! בדמגוגיה זולה אתה מדבר על פגיעה בערבים, כאשר מדובר בפגיעה רק באויבי ישראל!
האם למרות היותך רב הנך ככל 'ציוני דתי', משועבד למנטליות הנפוצה בצבור זה, המודדת את ערך כל התנהגות שהיא רק עפ"י אמות המידה של החוגים הרחוקים מתורה – מנטליות העושה שכל דבר שאינו נראה בעיני יהודי הרחוק מתורה, נכנס מיד בבחינת חילול השם – ומשום כך אתה קורא לתגובה הספונטנית של יהודים, שכבוד אומתנו נרמס תחת נהרות דם, חילול השם?! אינני חושב שבסמכותך לשפוט חלקים שלמים של עמנו תחת שבט מידת הדין הקשה הזו. והאם אתה מעדיף שנהיה קרבנות נצחיים?! למה אינך מבין שתגובת כעס מצד העם מראה שהוא עדיין חי ונושם, ושהוא מרגיש את האיזמיל (=הסכין) הפוצע את בשרו, ושרק המתים אינם מגיבים?! לצערנו, הרבה "מתים רוחניים" כאלה יש בארצנו על אף קדושתה. האינך יודע ללמד זכות על בני עמך, אף אם טועים הם?!
דבר אחד, אוכל להסכים במעט אתך, מחוץ לבעיית החוק: נקמות פרטיות יכולות להגיע למחוזות פרובלמטיות ביותר, שאנו עלולים להצטער עליהן. לכן ברור שאי אפשר להרשות "לקיחת החוק לידיים". אבל מדוע שכחת לתבוע בכל כוחך נקמה, מצד אותם הגורמים שאתה מעניק להם את הסמכות הבלעדית – ולצערי הרב כמו בכל שלטון פשיסטי ובולשביקי - לנקום ולהגן על האזרחים, בדיוק כמו שהנך תובע להימנע מנקמה פרטית? איך אתה רוצה שעם שלם ימשיך לראות את דמו הולך וניגר ארצה זה עשרות בשנים, כאשר קוראים לזה "קרבנות השלום"? אם אתה מוכן להעמיד את עצמך כמועמד לקרבן כזה ח"ו, זו זכותך המלאה (דרך אגב, גם מוטל בספק רב מבחינה תורנית), אך מי הרשה לך לכפות עלינו לשמש כקרבנות האוויליות והמזוכיזם הישראלי האוסלואי?!
אדרבא, אם גופי הבטחון היו נוקמים באויבינו בשעות הנוראות לעמנו כימים אלה (ואינני בעד כניסה לעזה כפי שציינתי במקום אחר), לא היה העם נאלץ להראות סימני חיים ותגובה. הפקרת הדם היהודי, היא היא זו המעוררת את הכעס של עם בריא המגיב לפגיעות בו.
וכמה מקוממת ומזעזעת העובדה, שהנך משווה בין נקמה הבאה כתגובה לרצח שפל, ובין שפיכות דם יזומה מצד אויבינו! המחבלים שרצחו שלושת הפרחים היקרים, רצחו מיוזמתם, ואלו שבעמנו בחרו להם להגיב כפי שהגיבו, ואתה שם את שניהם על מישור אחד?! היכן מצאת בסיס לתפישה מעוותת זו של המוסר? היכן מצאת מקור להשוות בין קרבן לרוצח?! פעם נוספת לצערנו, התשובה ברורה: נצרות האוכלת בכל פה בחברה הישראלית שגדלת בחיקה!
כמובן, מיותר לציין שאינני מרשה לאיש לעשות כל שימוש במאמרי זה, כדי לעשות דבר מה האסור ע"פ החוק. מדובר במאמר השקפתי תיאורטי, הבא לענות על טענות אתיות או פסידו אתיות בלתי מבוססות ברמה הרעיונית בלבד, ללא כל זכות של יישום מעשי. הוא נכתב כתגובה לעיוותים מחשבתיים שיש הרוצים להנחיל לעם ה', וזה באמת חילול השם. ולקביעתי האחרונה זו יש מקור בדבריהם ז"ל: כל עבירה היא בבחינת חילול השם, וכל שכן עיוות האמת התורנית.
ואם למרות הקירבה והקשרים בינינו, לא חסכתי את שבטי מדבריך, זהו בשם הכלל לפיו 'במקום שיש חילול ה' אין חולקים כבוד וכו' ', ובפרט כאשר חיי עמנו סכנה.
