י"ז תשרי התשפ"א

שאלה: שינת נשים בסוכה

מועדים לשמחה כבוד הרב,
ראיתי מספר פוסקים שכותבים שיש ענין שאשתו של אדם תישן איתו בסוכה לכתחילה ואם אין אפשרות כזו אז גם הבעל יכול להיות שיהיה פטור מדין 'מצטער פטור מן הסוכה'
אשמח לדעת מה דעת כבוד רב בנושא

תשובה:

לכ' א' היקר הי"ו
מועדים לשמחה,
מי שאומר דבר כזה אינו יודע על מה שהוא שח, וכדאי לו לשוב ללמוד תלמוד. 'מצטער' פטור מהסוכה אבל לא 'מצטערת', כי היא בכלל לא חייבת כידוע משום שמצות עשה שהזמן גרמא היא. הלא חובה מן התורה לדור ממש בסוכה, צא מדירת קבע ושב בדירת עראי קבעה ההלכה, ומי יעיז לחלוק על תלמוד ערוך?! ומי הוא הפתי שהעלה בדעתו שלא חשבו רבותינו שלא נעים לאשתו של אדם להישאר לבדה בבית ובכל זאת קבעו שחייב בעלה לצאת לסוכה?!
ויותר ממה שהזכרת נכתב, לדוגמא יש מי שהמציא דרשה שלא הייתה ולא נבראת, כגון 'מה דירה איש ואשתו אף סוכה איש ואשתו', ואוי לאוזניים השומעות דברים כאלה חסרי כל בסיס. הלא משפט זה יצא מפי אביי בסוכה (כח:) אבל דוקא לומר לנו אל תעלה בדעתך רעיון כזה בבחינת 'סד"א', ובאים פוסקים ומזכירים את זה כחיוב?! שומו שמיים על זאת! אין ספק שאם יש אפשרות שתהיה גם היא בסוכה תוך שמירת הצניעות והכבוד הראוי והיא רוצה, תבא עליה ברכה.
אבל כל מי שמבין מהותה של הסוכה ומשמעותה, שהיא כולה יציאה החוצה להצהיר על אמונתנו קבל העולם כולו, מבין למה אשה שכל כבודה בת מלך פנימה פטורה מסוכה, כי אין זה מתפקידה (למרות ריבוי החולים והחולות שבדורנו) לצאת ב'רחובות' על מנת להשפיע רוחנית. וכל זה מבלי לדבר על דברי המקובלים בנידון. נשות ישראל הצדקניות מתוך הבית דוקא נתנו לבעליהן את הכוח לפעול בעולם החיצוני ולנהל שם את המאבקים הנדרשים, מבלי לצאת ל'קרבי'!
ונכון שבארצות אירופה הקילו בשינה בסוכה, אבל היה זה מפאת הקור העז במקומות רבים, ולא מסיבה אחרת. והטעם השני שנתן הרמ"א למנהג נוגד הלכה זה, לא מובן בכלל, כי הוא סותר את כל התלמוד הקובע שאפילו שינת עראי אסורה מחוץ לסוכה כאשר אכילת עראי מותרת. ולמרות הרגישות לא אהסס לציין: וכי - המבדיל אלף הבדלות - אין הריחוק בין איש לאשתו בשעת חוסר טהרה צער לאשתו, ובכל זאת עליו לעמוד בדרישות התורה?! כל שמירה על ערכים דורשת הקרבה ונשים צדקניות יודעות זאת טוב יותר מכולנו הגברים, והן עומדות בעצמן בזה, ובזכותן אנו נגאלים.
לכן, תפישה זו המכופפת את ההלכה בפני גחמות התרבות המשתנה חדשים לבקרים, היא האנטיתיזה של כל דבר ה' ותורתו.
בברכת מועדים לשמחה,