ז' אייר התשס"ה
שאלה: אמונה - חיזוק רוחני
כבוד הרב, שלום וברכה,
אני ברוך ה', באה מבית דתי וממסגרת לימודים באולפנא דתית אך לצערי לאחר היציאה וסיום השירות האומי יש פתאום תחושה כי החיים התרוקנו מתוכן ונהיה מרדף אחרי החומר כמו אדם שרץ מהר בסופר על מנת להספיק כמה שיותר אבל בחומריות.
פתאום נדלקה לי נורה אדומה גברת תעצרי לאן את רצה הרי החומר זה הבל הבלים. חסר תוכן .
ברצוני לקבל הפנייה פתיחת דרך כיצד ואיך וממה להתחלי על מנת לחזור ולהתקרב לאבא שבשמים לא באופן הפיזי אלא ברוחניות בהרגשה הרוחנית של ההתחברות כי כרגע זה מצב של אכזבה חומרית ובמקביל צמאון לקרבת אלוקים לחיות בתוך החיים ולא על יד החיים בעצם מה שחסר לי ואני צריכה כיוון או דרך על מנת למלא את מה שנקרא בקרב הציבור "אמונה" לחוש את אפסיותנו לעומת בורא עולם. חסרון בתחושת השייכות ההדבקות בה´ .
הרי ידוע שעל פי המשנה אין לגשת לקיום המצות לפני שמכירים את ה´ ולפני שמכירים צריכים לחוש וליצור יחס של שייכות ,דבקות בעצם. לצערי אצלי חסר היסוד, וידוע כמו בכל דבר בעולם בשעה שהיסודות אינם חזקים עתיד הבית ליפול ולקרוס לאיי חרבות .
ידוע שהתקרבות נעשיית באמצעות קיום מצוות אך בשעה שקיום המצוות זהו משהו חיצוני ולא דבר שבא עם חיבור ושיתוף של הנשמה של תחושת הרוחנית אין קיום המצווה שונה מהדבר חומרי שמוכרים לעשות. וזה חסר ערך וישנה מעין תחושה כאילו הנשמה היא בעצם לא חלק ממני זה משהו נפרד ואני החומרי זה משהו נפרד.
אשמח לשמוע ולקבל עצה ,כיוון, רעיון או דרך על מנת לחזור אל הדרך השלמה חיי רוח וגוף בלב אחד.
תודה רבה וסליחה על הטרחה
תבורך מהשמים.
אני ברוך ה', באה מבית דתי וממסגרת לימודים באולפנא דתית אך לצערי לאחר היציאה וסיום השירות האומי יש פתאום תחושה כי החיים התרוקנו מתוכן ונהיה מרדף אחרי החומר כמו אדם שרץ מהר בסופר על מנת להספיק כמה שיותר אבל בחומריות.
פתאום נדלקה לי נורה אדומה גברת תעצרי לאן את רצה הרי החומר זה הבל הבלים. חסר תוכן .
ברצוני לקבל הפנייה פתיחת דרך כיצד ואיך וממה להתחלי על מנת לחזור ולהתקרב לאבא שבשמים לא באופן הפיזי אלא ברוחניות בהרגשה הרוחנית של ההתחברות כי כרגע זה מצב של אכזבה חומרית ובמקביל צמאון לקרבת אלוקים לחיות בתוך החיים ולא על יד החיים בעצם מה שחסר לי ואני צריכה כיוון או דרך על מנת למלא את מה שנקרא בקרב הציבור "אמונה" לחוש את אפסיותנו לעומת בורא עולם. חסרון בתחושת השייכות ההדבקות בה´ .
הרי ידוע שעל פי המשנה אין לגשת לקיום המצות לפני שמכירים את ה´ ולפני שמכירים צריכים לחוש וליצור יחס של שייכות ,דבקות בעצם. לצערי אצלי חסר היסוד, וידוע כמו בכל דבר בעולם בשעה שהיסודות אינם חזקים עתיד הבית ליפול ולקרוס לאיי חרבות .
ידוע שהתקרבות נעשיית באמצעות קיום מצוות אך בשעה שקיום המצוות זהו משהו חיצוני ולא דבר שבא עם חיבור ושיתוף של הנשמה של תחושת הרוחנית אין קיום המצווה שונה מהדבר חומרי שמוכרים לעשות. וזה חסר ערך וישנה מעין תחושה כאילו הנשמה היא בעצם לא חלק ממני זה משהו נפרד ואני החומרי זה משהו נפרד.
אשמח לשמוע ולקבל עצה ,כיוון, רעיון או דרך על מנת לחזור אל הדרך השלמה חיי רוח וגוף בלב אחד.
תודה רבה וסליחה על הטרחה
תבורך מהשמים.
תשובה:
לכ´ ש' הי"ו
קודם תתברכי מן השמים ממיטב הברכות בשביל פקיחת העיניים לה זכית, ובשביל החלטותייך הנבונות האמיתיות הפנימיות החשובות.
עתה לשאלתך. עליי להבהיר לך שעצם פנייתך בנדון זה היא כבר אות מן השמיים שאת זוכה להארה מן השמיים, ובלי ספק הארה זו תלך ותתחזק.
צער זה ודאבון זה שאת חשה למול המציאות החומרית הן כבר הפתח להסתכלות נכונה. אכן עולמנו אפסיי הוא כשהוא גורר אותנו לתוך חומריותו. יחד עם זה, כמה גדול הוא כשחומריותו משמשת לוח קפיצה להתעלות רוחנית, שהיא היא מטרת קיום עולם חומרי זה, קרי לסייע בידנו לעלות ולהתעלות.
אבל אם הגעת למצב בו המפגש אתו פוגע (או פגע) בדבקות בה´, עלייך לחזור למעיין התורה והאמונה. עלייך לקרא ספרים המחזירים לך את אור הדבקות ומדברים אל לבך. להמליץ כדבעי על ספרים צריך להכיר אותך. אבל נדמה לי מתוך מכתבך שספרים כמו ספרי הרב בר-שאול זצ"ל וספרי רבי הלל צייטלין וכדו´ יעזרו לך למצא את דרך המלך.
במקביל לכך, רצוי למצא מסגרת של שיעורים המתמקדים בענייני אמונה ודבקות בה´ המועברים על ידי אישיות תורנית מתאימה מלאת אהבת ה´ התורה הארץ וכל ערך יהודי. ואם יש לך קצת זמן נא המשיכי לעסוק בגמילות חסד לעניים, השכינה תמיד קרובה להם יותר ממה שהיא קרובה לנו (´את דכא ושפל רוח´) והם מאפשרים לנו להכיר את מקומנו ואת החסד שה´ גומל לנו בכל רגע.
ואם יהיו עוד שאלות והבהרות נא שאלי, אשתדל להשיב,
בהצלחה ובברכה מן השמיים (שאלה מתוך אתר כיפה)
קודם תתברכי מן השמים ממיטב הברכות בשביל פקיחת העיניים לה זכית, ובשביל החלטותייך הנבונות האמיתיות הפנימיות החשובות.
עתה לשאלתך. עליי להבהיר לך שעצם פנייתך בנדון זה היא כבר אות מן השמיים שאת זוכה להארה מן השמיים, ובלי ספק הארה זו תלך ותתחזק.
צער זה ודאבון זה שאת חשה למול המציאות החומרית הן כבר הפתח להסתכלות נכונה. אכן עולמנו אפסיי הוא כשהוא גורר אותנו לתוך חומריותו. יחד עם זה, כמה גדול הוא כשחומריותו משמשת לוח קפיצה להתעלות רוחנית, שהיא היא מטרת קיום עולם חומרי זה, קרי לסייע בידנו לעלות ולהתעלות.
אבל אם הגעת למצב בו המפגש אתו פוגע (או פגע) בדבקות בה´, עלייך לחזור למעיין התורה והאמונה. עלייך לקרא ספרים המחזירים לך את אור הדבקות ומדברים אל לבך. להמליץ כדבעי על ספרים צריך להכיר אותך. אבל נדמה לי מתוך מכתבך שספרים כמו ספרי הרב בר-שאול זצ"ל וספרי רבי הלל צייטלין וכדו´ יעזרו לך למצא את דרך המלך.
במקביל לכך, רצוי למצא מסגרת של שיעורים המתמקדים בענייני אמונה ודבקות בה´ המועברים על ידי אישיות תורנית מתאימה מלאת אהבת ה´ התורה הארץ וכל ערך יהודי. ואם יש לך קצת זמן נא המשיכי לעסוק בגמילות חסד לעניים, השכינה תמיד קרובה להם יותר ממה שהיא קרובה לנו (´את דכא ושפל רוח´) והם מאפשרים לנו להכיר את מקומנו ואת החסד שה´ גומל לנו בכל רגע.
ואם יהיו עוד שאלות והבהרות נא שאלי, אשתדל להשיב,
בהצלחה ובברכה מן השמיים (שאלה מתוך אתר כיפה)