י"ב אלול תשס"ה

שאלה: התייחסות קצרה למאבק על גוש קטיף

שלום לכבוד מור הרב זייני שליט"א
לאור צורת המאבק שניהלו הרבנים למען גוש קטיף(שכולם חלקו על כולם) אני יצאתי מאוד נבוך ומבולבל
ורציתי שהרב יבהיר לי כמה מוסגים :
האם מי שפוסק הלכה גדול כמו הרב שפירא הוא גם אוטמטית גם פוסק בהילכות ציבור ולהפך האם אפשר להיות פוסק בהילכות ציבור בלי להיות בפועל פוסק הלכה כמו שטוענים תלמידי הרב טאו הרי הרב צ"י קוק לא היה פוסק הלכה בפועל
האם רב מהציבור שלנו יכול להתראיין ברדיו ולהגיד שהרב שפירא טועה וזה ענין של השקפה ?
שבת שלום

תשובה:

לכ' מ' הי"ו
שלום וברכה,
אני עומד בע"ה בימים הקרובים לפרסם באתר הישיבה מאמר בו אציג את עמדתי בנוגע למה שהתרחש בגוש קטיף. לכן עתה אשיב לך בקצרה בלבד:
1. כל המאבק בגוש קטיף נוהל בצורה קלוקלת ביותר. הוזמן צבור כדי לנהל מאבק נגד רודן בשיטות של משחקי ילדים ונערים בבני עקיבא, ועוד בגיל הרך. ומי שנתן הוראות ברוח זו אינו אלא מדריך בני עקיבא, אבל בודאי לא מנהיג צבור.
2. מי שנותן הוראה לחבק חייל או שוטר המפנה בשעת הפינוי הוא מקרה פסיכיאטרי (אין מלה אחרת שיכולה להתאים). נוסף לכך אין מקום לאהבה של צה"ל, אלא להוקרה ולהערכה. לא אוהבים צבא, אלא מעריכים ומכבדים. אבל מכל מקום אין מקום לאהבה של ה'תליין' בשעה שהוא עומד ל'תלות' אדם, אף אם התפקיד המכוער הזה הוטל עליו בניגוד מוחלט לרצונו, ואף אם ה'תליין' בוכה עליו.
3. בשיטות אופייניות לק.ג.ב. הטילה המנהיגות הפוליטית הישאלית על הצבא ועל המשטרה ושטפה את מוחם עד שלא נשאר לא לחייל ולא לשוטר מצפון נורמלי. בשם הדאגה לאליל חדש בפנתיאון הישראלי, הקרוי דמוקרטיה, נרמסו כל הערכים האנושים הבסיסיים, ועוד יותר כל הערכים הלאומיים הכלליים ועוד יותר הישראליים.
4. לגבי תלמידי חכמים: אין דבר כזה חכם גדול שאינו מנהיג. חכם שאין בו ראיה כללית של עמנו הוא רק טכנוקרט מומחה בתחומים מסויימים שבתורה. ודאי לא אישיות הראויה להנהיג את ישראל ואף לא קהל כלשהו. אי-אפשר להיות פוסק בהלכות צבור מבלי להיות גדול בהלכה, אא"כ זכה כמו הרב צ"י הכהן קוק זצ"ל לשמש דמויות גדולות כאביו.
5. מי שאומר על תלמיד חכם גדול ברדיו שהוא טועה, הוא עם-הארץ לפחות מטעם אחד: רק עם-הארץ מכפיש שמו של חכם בפני שונאי ישראל מהתקשורת.
6. לא שייך בישראל השקפה. השקפה יש אצל חסרי תורה. בישראל יש תורה והלכה גם בהלכות דעות. הבעייה הגדולה היא שרוב המנהיגים של הצבור הציוני דתי כיום הם עמי-הארץ. לא שימשו גדולי ישראל, לא למדו מספיק, ובונים מעמדם על כשרונות רטוריים או על כישורי ניוות בתככים פוליטיים.

בשלב זה לסיכום: עלנו לדאוג לבנות דור חדש של גדולי תורה, גדולי הבנת עמנו ותולדותיו, המוכשרים למנהיגות, המסרבים לשמש 'תוספתן' של הציונות החילונית שפשטה את הרגל עתה. אנשים בעלי רוחב דעת המסוגלים לבנות עולמות חדשים, מסגרות חדשות והמפסיקות לנסות לנוות בתוך הקיים מפחד שינוי כלשהו. אנשים שאינם עבדים של עבר נכשל, אלא בעלי שאר רוח המסוגלים ליצור רענון אמיתי פנימי המתאימה לנפש ישראל. וזה, בא יבא, אין לי ספק בדבר.
בברכה רבה,