ח' אדר א' התשפ"ב
שאלה: התייחסות לגל התקיפה על הרב אליעזר מלמד שליט"א
שלום וברכה לכבוד הרב
ברצוני לשאול מהי עמדת כה"ר ביחס לגל התקיפות החוזרות ונשנות מפעם לפעם המבקשות לפגוע בגדול מזכה הרבים בדורנו החכם השלם כולל תהילות הרב אליעזר מלמד שליט"א.
תודה רבה לרב!
ברצוני לשאול מהי עמדת כה"ר ביחס לגל התקיפות החוזרות ונשנות מפעם לפעם המבקשות לפגוע בגדול מזכה הרבים בדורנו החכם השלם כולל תהילות הרב אליעזר מלמד שליט"א.
תודה רבה לרב!
תשובה:
שלום עליך ע' היקר הי"ו
אין ברצוני להיכנס למלחמה זו ולכל הבוץ המלווה אליו והמתפרסם, לכן אתייחס להיבט שונה לחלוטין, אך בעיניי לאין ערוך יותר חשוב מבחינה תורנית ואמונית.
מבלי להתייחס בכלל לרב מלמד, למעשיו, לחיבוריו ולכל הקשור אליו באופן אישי (וברור לך, אני מקווה, שיש לי דעה בנדונים אלה) אני מרגיש חובה לציין נקודה אחת, והיא:
אף אם כל האשמות שהופנו כלפי הרב מלמד בלתי נכונות לחלוטין, אין הוא, וגם לא שום איש אחר, יכול לבא בטענות נגד עצם ההתקפות האלה!
וכל זה מדוע? בגלל דבר מה שהתרחש בדור האחרון, דבר הפסול לחלוטין שנוצר כתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית. בעבר, רב שבמקום מסויים היה פוסק הלכה ומנהיג צאן מרעיתו בלבד, וגם לכשהיה מחבר ספר, הספר היה טעון הסכמות ולא מחייב אי פרט לצאן מרעיתו, ומי שרצה לקנותו היה קונה אותו ומי שלא רצה היה מתעלם ממנו. בעקבות המהפכה הטכנולוגית שבימינו, ובפרט כל התקשורת הדיגיטלית, כל רב יכול כיום לפרסם את עמדותיו בצבורים שלמים שהוא אינו ממונה עליהם בכלל, ושאין לו כל קמצוץ של סמכות עליהם, ובכך עושה את עצמו רב ראשי לישראל הממונה על כל העם: אין איסור יותר חמור מזה מדין תורה! על זה כבר הערתי במאמר שפירסמתי ב'סרוגים'. דבר זה פוסל את כל המהפכות הקלוקלות והמוטעות מוסרית ודתית, שמנהל השר מתן כהנא המאפשרות לכל רב להתערב בקהילות שאינן תחת סמכותו הרוחנית ותורנית.
ועם כל זה לא נגעתי בעובדה הנוראה שיצרה התקשורת הדיגיטלית, והיא שכל זב וכל מצורע יכול לפרסם מה שהוא רוצה, ותמימים בעם אינן יכולים להעריך נכונה את דברי הכותב, כי אין להם אפשרות לדעת את ערך הכותב, ומתפתים יותר מדי פעמים להאמין בכתוב. במיוחד כשהדבר מתפרסם בצירוף תואר 'רב', תואר האמור לציין אישיות בעלת שיעור קומה, אך לעיתים רבות בימינו מציין אדם קטן מאד, ומפאת התואר הקורא מתפתה לקבל את הכתבו כאמת צרופה.
ואם לחזור לעניין הרב מלמד, אומר כך: אם הרב מלמד היה מפרסם את דעותיו רק בהר ברכה, לא היה לאיש כל רשות לתקוף אותו, אבל מאחר שהוא מפרסם את דעותיו לכל ישראל - ובמיוחד שכל ערוץ 7 עומד לשירותו - הוא מעמיד בכך את עצמו כסמכות כלל ארצית, ולכן אינו רשאי לצפות שלא יתקוף אותו כל החולק עליו, כי אם הוא נכנס למסגרות ולצבורים שהוא אינו ממונה עליהם, והממונים עליהן חשים איזה שהוא פגם, וכל שכן טעויות חמורות בעיניהם, לא רק שהם רשאים להגיב, אלא שתורנית הם מחוייבים להגיב! ואין זה משנה אם מה שהוא אמר נכון בעיני אי-אלו או לא. הלא אפילו חבר כנסת שהוא נציג צבור, חושף את עצמו לביקורת קשה (בצדק או לא) מהרגע שהוא מפרסם את דעתו, אז כל שכן מי שאינו בכלל נציג תורני של הצבור, אלא רק נציג וסמכות מקומיים בלבד!
יהי רצון שהקב"ה יאיר את עיני כל המתפלמסים ויעמיד אותם על מקומם הנכון.
בברכה רבה,
אין ברצוני להיכנס למלחמה זו ולכל הבוץ המלווה אליו והמתפרסם, לכן אתייחס להיבט שונה לחלוטין, אך בעיניי לאין ערוך יותר חשוב מבחינה תורנית ואמונית.
מבלי להתייחס בכלל לרב מלמד, למעשיו, לחיבוריו ולכל הקשור אליו באופן אישי (וברור לך, אני מקווה, שיש לי דעה בנדונים אלה) אני מרגיש חובה לציין נקודה אחת, והיא:
אף אם כל האשמות שהופנו כלפי הרב מלמד בלתי נכונות לחלוטין, אין הוא, וגם לא שום איש אחר, יכול לבא בטענות נגד עצם ההתקפות האלה!
וכל זה מדוע? בגלל דבר מה שהתרחש בדור האחרון, דבר הפסול לחלוטין שנוצר כתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית. בעבר, רב שבמקום מסויים היה פוסק הלכה ומנהיג צאן מרעיתו בלבד, וגם לכשהיה מחבר ספר, הספר היה טעון הסכמות ולא מחייב אי פרט לצאן מרעיתו, ומי שרצה לקנותו היה קונה אותו ומי שלא רצה היה מתעלם ממנו. בעקבות המהפכה הטכנולוגית שבימינו, ובפרט כל התקשורת הדיגיטלית, כל רב יכול כיום לפרסם את עמדותיו בצבורים שלמים שהוא אינו ממונה עליהם בכלל, ושאין לו כל קמצוץ של סמכות עליהם, ובכך עושה את עצמו רב ראשי לישראל הממונה על כל העם: אין איסור יותר חמור מזה מדין תורה! על זה כבר הערתי במאמר שפירסמתי ב'סרוגים'. דבר זה פוסל את כל המהפכות הקלוקלות והמוטעות מוסרית ודתית, שמנהל השר מתן כהנא המאפשרות לכל רב להתערב בקהילות שאינן תחת סמכותו הרוחנית ותורנית.
ועם כל זה לא נגעתי בעובדה הנוראה שיצרה התקשורת הדיגיטלית, והיא שכל זב וכל מצורע יכול לפרסם מה שהוא רוצה, ותמימים בעם אינן יכולים להעריך נכונה את דברי הכותב, כי אין להם אפשרות לדעת את ערך הכותב, ומתפתים יותר מדי פעמים להאמין בכתוב. במיוחד כשהדבר מתפרסם בצירוף תואר 'רב', תואר האמור לציין אישיות בעלת שיעור קומה, אך לעיתים רבות בימינו מציין אדם קטן מאד, ומפאת התואר הקורא מתפתה לקבל את הכתבו כאמת צרופה.
ואם לחזור לעניין הרב מלמד, אומר כך: אם הרב מלמד היה מפרסם את דעותיו רק בהר ברכה, לא היה לאיש כל רשות לתקוף אותו, אבל מאחר שהוא מפרסם את דעותיו לכל ישראל - ובמיוחד שכל ערוץ 7 עומד לשירותו - הוא מעמיד בכך את עצמו כסמכות כלל ארצית, ולכן אינו רשאי לצפות שלא יתקוף אותו כל החולק עליו, כי אם הוא נכנס למסגרות ולצבורים שהוא אינו ממונה עליהם, והממונים עליהן חשים איזה שהוא פגם, וכל שכן טעויות חמורות בעיניהם, לא רק שהם רשאים להגיב, אלא שתורנית הם מחוייבים להגיב! ואין זה משנה אם מה שהוא אמר נכון בעיני אי-אלו או לא. הלא אפילו חבר כנסת שהוא נציג צבור, חושף את עצמו לביקורת קשה (בצדק או לא) מהרגע שהוא מפרסם את דעתו, אז כל שכן מי שאינו בכלל נציג תורני של הצבור, אלא רק נציג וסמכות מקומיים בלבד!
יהי רצון שהקב"ה יאיר את עיני כל המתפלמסים ויעמיד אותם על מקומם הנכון.
בברכה רבה,
