שלום לכבוד הרב,
ראשית ברצוני להודות לרב על שיעורו המרתק, נשמח להמשיך לשמוע מכבודו.
בהקשר לשריפת ספרי הרב בן אמוזג על ידי חכמי חלב, רציתי לציין כי האקט הזה לא נבע מבורות ולא בא מריק, אלא הוא קרה בהקשר מאוד מסויים :

מספר שנים לפני הארוע נפל דבר בקהילה - אחד מחכמיה החשובים שעזב זה מכבר את העיר, חזר משהות ארוכה באירופה (שם הושפע מרעיונות ההשכלה) וניסה ליזום קהילה רפורמית נפרדת בחלב - זה גרם לתסיסה עצומה ופילוג וויכוחים בתוך הקהילה, יוזמה זו נגדעה רק לאחר התערבות השלטונות.

התגובה לספר ״אם למקרא״ הגיעה על רקע האפיזודה הזו וככה״נ מכאן חומרתה.
יש לציין שבאותה תקופה הוציאו חכמי חלב באותה תקופה מספר חיבורים שעסקו בחיזוק אמיתות התורה מחד (לדוג׳ ״ויכוח נעים״ לר׳ מרדכי עבאדי) ויציאה נחרצת נגד תופעות של שאריות שבתאות וע״ז מאידך (לדוג׳ ״כנסיה לשם שמים״ ו״מטה מנשה״ לר׳ מנשה סתהון)

לא הזכרתי כאן שמות ופרטים אך אם הרב ירצה אוכל לשלוח לו מקורות

בברכה ובתודה!
יוסף

תודה רבה י' היקר הי"ו
כמובן כל מידע כזה מעניין ואשמח לקבל.
אבל בכל מקרה, וכפי שציינתי בדבריי, אינני זקוק לכל זה כדי להצדיק את תגובתם הקשה של חכמי חלב. סביר להניח שגם אני במקומם, אולי לא הייתי שורף את הספר, אבל בודאי הייתי מחייב אותו גניזה! לכן אין לי כל תמיהה וכל תרעומת עליהם. רק תלמידי חכמים אמיתיים ורציניים ביותר, חדורי אמונה יותר מאיתנה ומוצקה, מסוגלים להבין לאישורם את דברי הרב, ולא רק בספר זה, אלא בכל ספריו!
יחד עם זה, כידוע לך אולי הרב אב"א השיב במענה מפורט 'צרי גלעד' והבהיר את גישתו, ובכל זאת יש חכמים, ובמיוחד בירושלים שהמשיכו את המאבק החריף, ואלה ללא הצדקה מספקת.
ואף אפתיע אותך גם כן: זה שנים רבות שהייתי כבר יכול להעמיד לרשות הצבור את המהדורה הביקורת של אם למקרא, ובכל זאת אני מעכב את פירסומו בגלל כל החולי נפש שבמדעי היהדות העלולים או להשתמש בו באופן הפוך לגמרי מכוונת המחבר, או לתקוף אותו בגלל שהוא ממוטט את עמדותיהם החולניות, והם לא יתנו לעובדות לבלבל אותם!
על זה מתווסף שאין לי כל חשק להעמיד לרשותם 12 שנות מחקר ורבבות מקורות שההגעה אליהם הייתה כמעט כקריעת ים סוף מצד המאמצים שנדרשו כדי להגיע אליהם, ואותם בעייתיים עוד עלולים לנצל אותם לרעה.
בברכה רבה,