י' ניסן התשפ"ב

שאלה: על תורת החסידות

כבוד הרב שליט"א דיבר בשיעורו השבועי לפני מספר חודשים על טענת תנועת החסידות "שבכל דבר יש ניצוץ של טוב(או של קדושה)). כבוד הרב טען שאמרה זו אינה נכונה, שכן היו אנשים כמו היטלר וסטלין ימ"ש, שלא ניתן לומר עליהם שיש בהם אפילו ניצוץ של טוב.
שאלתי היא, הרי גם את היטלר וסטלין ימ"ש הקב"ה ברא, כיוון שאולי (עם כל רשעותם) הם היו נחוצים למהלכים מסוימים בהיסטוריה ובמהלך הגאולה. ומשום כך חייבים לומר (עם כל הכאב הכרוך בדבר) שגם בהם היה איזשהו ניצוץ כלשהו, ומדוע כבוד הרב אמר שאי אפשר לומר כך?
(מה גם שבזמנם, ככל הנראה, גדולי החסידות אמרו זאת רק על יהודים(לענ"ד))

תשובה:

לכ' ידידנו היקר הנעלם בזהותו הי"ו
אינני רגיל להשיב לשאלות בעילום שם, משום שרק עם הארץ יכול לחשוב שניתן למסור את תוכן התורה לכל יהודי באותה מידה, באותו לשון, באותו הרגש ובאותו השכל (כמו שרבים נוהגים באינטרנט). כל יהודי הוא עולם מלא, הזקוק לתשובות בהתאם לאישיותו, למעמדו, לרמתו הרוחנית והאינטלקטואלית. אבל כיון שאנו בערב פסח במהלך ביעור חמץ, והקב"ה הוציא אותנו מעבדות לחירות על אף שלא היינו עדיין ראויים לכך, אנהג רמתי הקטנה בהתאם, ואשיב באופן אך חלקי, כי מדובר בנושא רגיש ורחב.
אין ספק שכיון שגם הרע נברא ע"י הקב"ה, הלא הנביא ישעיהו (מה, ז) אומר מפורשות 'יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע'. לכן גם המפלצות כהיטלר יש"ו או טיטוס ועוד שי"ו נבראו על ידו, אבל לא בגלל שדבר מה נברא ע"י הקב"ה הוא בהכרח טוב. הוא בודאי בהכרח לטובה, אך לא בהכרח טוב בפני עצמו. וכך הוא לגבי רשעים ארורים אלה. המושג 'ניצוצות הקדושה' כפי שאמרתי במהלך השיעור בו השתתפת (אף אם אינני יודע מי אתה) הוא מושג שפירושו שנוי במחלוקת גדולה, ואני מודיע קבל עם ועדה שב"נ, כל עוד יש בי רוח חיים לא אקבל בנקודה זו את הפרשנות החסידית של מושג זה, שהיא בעיניי בלתי קבילה תיאולוגית, הגיונית וגם פילוסופית. לכן כל אותן הדמויות שציינת הן בעיני מלאכי חבלה שהקב"ה ברא אותם להעניש אותנו ולתקן עולמו, אבל לא היה ולא יהיה בהם אפילו ריח של קודש, אלא כולם טומאה מוחלטת ללא כל רמז אפילו לזיק של קודש ח"ו!!
ובערב חג היציאה ממ"ט שערי טומאה, נשאיר כל מה שהיה בו טומאה במצרים הרחבה, ונחוג חג שמח בע"ה.