שלום לכבוד הרב. שמי ברק ואני אברך בכולל בהרצליה.
למדנו בב"י בסימן צא את דברי הרמב״ם שדרך החכמים ותלמידיהם להתפלל כשהם עטופים. כמו כן ראינו בהלכות ציצית שקנאי לתלמידי חכמים להתפלל כשאינם עטופים. וראינו שכך פסק מרן השוע.
האם דבר זה תלוי המנהג(כמו לבישת נעלים בסעיף ה שם) והיום אין מנהג החכמים כן?
האם זוהי הגדרה עצמית שתמיד כך צריך ללכת ולפי זה לכאורה הנהג הרווח אפילו בישיבות של הציבור הדתי לאומי צריך תיקון?
האם במקום שאין הציבור נוהג כך נכון לאדם להתעטף בטלית בתפילה( מנחה ערבית וכדומה) או שיש בזה יוהרה ופרישה מהציבור?

שלום עליך ב' היקר הי"ו,
קודם כל סליחה על האיחור בתשובה, הוא נובע מהמצב המלחמתי ומעוד סיבות טכניות נוספות.
לגבי שאלתך, שגיאה בדבריך. מניין לך שעיטוף זה בטלית שלנו? ברוב המקומות בתלמוד עיטוף הוא עיטוף הראש בבגד כל שהוא (ראה במו"ק וביומא יט ועוד)! אז גם אם אומרים שעל ת"ח לעטוף את ראשם בשעת תפילה, הכוונה תהיה לשים כובע או דומה לו. והערה נוספת מתבקשת: תלמידי החכמים המוזכרים ברמב"ם אין הכוונה כל תלמיד וכבר מגיל כיתה א' כמובן, אלא תלמידים שהם כבר ת"ח בעצמם, כי בלשון רבותינו, ת"ח הם ת"ח הממונים על הצבור, לא סתם לומדי תורה!
ועוד: כל הדינים האלה, כפי שמוכח משבת (י.) ומכל הפוסקים תלויים בחובה להתלבש כפי שהיה מתלבש אדם לפני גדולי המדינה, ולכן אם ת"ח ותלמידיו מתלבשים כפי שרגילים בציונות הדתית לפני ראש הממשלה בסתם כיפה (לא מיקרוסקופית כמובן), אז גם בתפילה די בכך.
בברכה רבה,