שלום לכבוד הרב.

רוצה לדעת - בהמשך לדברי הרב אורי שרקי, שהוא בירך הלל ללא ברכה (כדי לא להסתבך, כדבריו).

לאור התיאום האינסופי, וההצלחה של התיאום הבינלאומי, ולאור ההבנה שלי של נס (משהו מעל הטבע), איני רואה מה הנס שקרה כאן?

אפשר אולי לומר שהיה כאן משהו קצת מעל הטבע, בכך שחלק גדול מהטילים נפלו בשטחם או לפני שהגיעו ליעדם, ואולי היו גורמים להרס או נזק שאיננו מבינים בדיעבד.

כמובן, מובן שיש כאן הצלה לאומית, וזה דבר מבורך ויפה, אך בכל זאת, השאלה עומדת מבחינתי.

ואם נקביל תיאום מהסוג הזה (שהוא קצת מורכב יותר), לניתוח, האם כשהמנתח לא היה חולה ביום הניתוח, או שיצאתי בשלום מהניתוח, שגם שם נדרש תיאום (אמנם לא הצלה לאומית), האם גם זה נחשב נס?

מרגיש שיש בילבול מושגי שאולי כדאי להבהיר, ואשמח לשמוע את דעת הרב גם על עניין הנס וגם על נושא ההלל.

תודה רבה.
 

לכ' א' היקר הי"ו
בערב שבת הגדול אין ביכולתי להאריך בדבר, אך יחד עם זה, לא אוכל להשאיר אותך ללא כלום. לכן כעת אשיב בקצרה בלבד.
א. הלל חלקי או גמור בלי ברכה אינו נחשב הלל כלל, אלא 'תילים' (אין טעות כתיב!!) כפי שקראו רבנו המאירי, ועל זה הארכתי במאמרי על ההלל. אמירת תהילים היא כידוע תמיד דבר יפה וחשוב המבטא עומק אמונה, אבל היא תישאר רחוקה מלהיחשב הלל.
ב. עפ"י ההלכה, הלל נאמר אך ורק על נצחון על אוייבינו ולא על הצלה מפגיעה בנו, וכיון שמדובר היום בהצלה, ועוד שלה זכינו רק הודות להשתתפות צבאות זרים לא מעטים, אין כאן מקום להלל אלא להודאה וברכת הגומל.
ג. הנס: לא קרה מעולם בתולדות המלחמות דבר כזה שמאות טילים (לא המזמורים!) שירו אותם על מדינונת כשלנו ואין אחד מהם מצליח להגיע ליעדו - והעולם כולו מתפעל מההישג - והבודדים שבטילים שהצליחו לעבור את חומת ההגנה, לא הצליחו לפגוע כל פגיעה משמעותית! מי שרשאי לקבוע אם היה כאן נס או לא, זה דוקא אנשי צבא המנוסים והמשוחררים משנאת האמונה והדת כדי, ששיפוטם יתברר כבלתי מוטה. וכך הוא הדבר, ואני מעיד על כך מתוקף ידיעותי בנידון.
בברכת חג שמח באמירת ההלל הגמור על תבוסת מצרים ועוד !!