בס"ד כ"ה בסיוון תשפ"ד



לכבוד הרב
שלום וברכה,


גדלתי על ברכיי ההבנה שחשוב ואף חובה לשרת בצה"ל, במכינה, או בישיבת הסדר.


בחודשים האחרונים יש לי כמה שאלות שמלווות אותי בחוזקה בזמן האחרון:
איזה היתר הלכתי יש לשלוח את בנינו מהמכינות ומישיבות-ההסדר לשדה-קרב שבו ברור שייהרגו ויירצחו על ידי מחבלים ערבים חלק גדול מבנינו, למען שלטון ערבי זמני מסויים בעזה, כשקרוב לודאי מוחלט שבתוך כמה שנים יהפוך להיות שוב שלטון חמאס?
ו... כשיש לחמאס אפשרות קלה להכשיר עוד מחבלים במקום אלו שהורגים להם?
ו... כשנלחמים שוב ושוב באותם אזורים?
ו... שמטרות המלחמה שמאלניות?
ו... כשהמפקדים שמאלנים?
ו... כשהקוד האתי שמאלני וגורם להרג חיילים?
ו... כשאופן הלחימה מסכן חיילים?
ו... כשמוזרם סיוע שמחזק את המחבלים?


בכבוד רב,
ר.נ
ירושלים
 

לכ' ר' הי"ו
שלום רב לך,
כל מה שאת מקשה הוא במקום ללא צל של ספק. אלא שעלינו לפקוח עיניים על המציאות הישראלית שהיא כולה מטורפת לחלוטין ! אישית אינני מכיר תחום אחד בו המציאות תקינה אצלנו. ואם אין זה סימן למשיחיות אינני יודע מה הם הסימנים.
יחד עם זאת, מה האלטרנטיבה? לא לשרת בצבא? אכן נכון, אם את ה'פתרון' הזה נאמץ לא תישאר כל שאלה, כי אין איש שיישאר בחיים ח"ו! הלא כל ההנהגה המדינית, ואולי עוד יותר ממנה כמעט כל ההנהגה הצבאית הבכירה חולת נפש, ואת יכולותיהם ושאיפותיהם הפגינו את אפסיותם ואת הזיותם ביום שמחת תורה שעבר בעוטף עזה! והאם האסון הזה שינה את דעותיהם?! לא ולא ! הם היו עיוורים כרוניים הדבקים באדיקות אלילית בעמדותיהם הבלתי מציאותיות, והם ממשיכים עם אותה 'קונצפסיה' חולנית כרונית ! והם הם השולחים את בנינו ותלמידינו בקו ראשון לתקן את שעיוותו הם, ועוד ללא כל נקיפת מצפון. ואין פלא, הלא אין להם מישהו אחר! לכן, אף שלבנו מלא תרעומת קשה ואף כעס נורא, אם לא נסכים להגן על כל העם, גם על עצמנו לא תהיה הגנה.
יחד עם זה, חייבים להכיר בעובדה שאין ידינו נקיות מפגם קריטי, כי אשמה עצומה רובצת על הצבור הציוני דתי שלנו, ובמידה מועטה קצת יותר על הצבור המסורתי (כי אין לו את אותן יכולות לפעול ברמה הצבורית), שהם שני הציבורים המהווים עיקר החיילים הקרביים של צה"ל. מאז קום המדינה, שני ציבורים אלו עשו עצמם 'פודלי"ם' לשליטים השמאלניים מבלי לדרוש את המגיע להם, ולכן לא הראו כל יכולת להיאבק על שלהם בשום תחום. למצב הבלתי נסבל הזה חייבים לשים קץ. מתוך אהבת ישראל אמיתית ואהבת מדינתנו והוקרה לה, הם רצים קדימה מבלי לנסות להעמיד על מקומם לא את הרמטכ"ל (בוגר הציונות הדתית שעיוות את דרכו) הבלתי אחראי והמראה סימני קפלניסטיות, ויחד אתו כמה אלופים בוגרי סמינר ווקסנר על מקומם. וכל זה מדוע? כי לאנשים טובים קשה לפגוע באחיהם, אף כשהם בלתי נסבלים! דווקא שם ובנקודות אלה דרוש תיקון חברתי וערכי דחוף ועמוק ביותר אם חפצי חיים אנו עבור כל ישראל.