ל' שבט התשפ"ו

שאלה: הסכם ממון בין בני זוג

שלום הרב!
האם ראוי/חובה לערוך הסכם ממון בין בני זוג, במקרה שהבעל מגיע עם דירה מלפני הנישואין? מה עמדת הרב בנושא?
 

תשובה:

שלום עליך א' הי"ו
אני שמח שהנך שואל שאלה חשובה כזו, אך חייב אני לתקן מעט את ניסוחה.
הסכם ממון כיום, הוא מסמך מסובך העשוי לכלול כל מיני תנאים והיפרדות קיצונית בין בני זוג. להסכם גורף כזה הנני מתנגד בתוקף, כי אי אפשר לומר לבחירת לב 'אני אוהב אותך' ויחד עם זה להפריד ביניהם בצורה קיצונית!
בניגוד לכך, הנני אישית מסרב לחתן זוגות שאינם עושים הסכם לאין ערוך יותר פשוט סביר ומקובל, קרי הסכם שמחזיר דין תורה.
החוק האזרחי, כיום למרות כל מיני הצהרות, הוא בעיניי בבחינת גנגסטריזם מעולם התחתון, כי מה קורה אם ח"ו הזוג עולה על שרטון? ובכן: נניח שאשה קיבלה ממשפחתה לפני נישואיה דירה, ובעלה הרס לה את החיים, ומשום כך הם מחליטים להיפרד. אז מה קורה? הבעל זוכה לחצי ממונה, קרי, חצי דירתה! אז לא רק שהרס לה את החיים, אלא עוד זוכה לחצי ממונה. שומו שמיים על זאת!! הוא הדין אם ירשה משהו מקרובי משפחתה.
לכן אני מתנה את הסכמתי לערוך חופתם רק בתנאי שהם מחזירים דין תורה, קרי, די בהסכם הכולל בעיקר רק שלושה דברים פשוטים:
1. אם יש לאחד הצדדים ממון משמעותי (כגון דירה וכדו' או כסף רב) ממון זה חייב להישאר בבעלותו הבלעדית כל החיים.
2. אם אחד מבני הזוג זוכה לירושה היא תישאר בבעלותו תמיד.
3. אם תקבל מתנה ממשפחתה מה שתקבל יישאר שלה.
אם הבית עולה יפה, ואם אהבה ואחווה שלום ורעות שוררים ביניהם, מי מהם יעשה חשבון עם חברו?! אף אחד. ואם ח"ו הבית עולה על שרטון, לא בגלל כסף או ממון יתקשו להיפרד או יחששו להיפרד, כי זו סיבת רוב עיכובי גיטין במדינתנו כיום.
כמובן כל השאר ישאר משותף ביניהם ושלום ושלווה יהיה ביניהם.