שלום וברכה לכב' הרב,

רציתי לדעת מה דעת הרב בנוגע למשפטים שיש בתחנונים של יום שני וחמישי כמו

יְרוּשָׁלַ͏ִם וְעַמְּךָ לְחֶרְפָּה לְכׇל סְבִיבֹתֵינוּ
פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ
וְאַל תַּעַש עִמָּנוּ כָּלָה בְּגָלוּתֵינוּ
עַד מָתַי עֻזְּךָ בַּשְּׁבִי וְתִפְאַרְתְּךָ בְּיַד צָר

האם להשמיט אותם? להגיד אותם בשקט (במיוחד אם אני שליח ציבור)?
במידה ודעת הרב להשמיט אותםף אם אפשר גם לפרט את הקטעים/משפטים שיש להסיר.

תודה רבה

שלום עליך פ' היקר הי"ו,
שאלתך במקום ואסביר:
אין ספק שלא שייך לומר עמך לחרפה' שהרי עמנו לתפארת ולכבדו שמזכה אותנו הקב"ה בחסדיו המרובים. אבל ירושלים 'אפשר' עדיין לומר שהיא לחרפה כיון שלא רק שהר הבית בידי נכרים ועל המקום המקודש ביותר לנו מוצב מסגד. על זה מתווספת העובדה שאף עם כל ההקלות שהתרבו בעת האחרונה יהודי יכול לנהוג אי אלו דברים מזעריים שבהנהגה התורנית שלנו בהר הבית אך ברוב הדברים אינו יכול, ועל זה מתווספת העובדה שהמנהיגות הרוחנית שלנו עוד אוסרת עליו אפילו להגיע שם. אינני טוען שאין חובה להיזהר שלא להגיע באופן העלול לחייב את העולה, ואין כ"כ בר ביצוע היום להתיר באופן גורף מבלי להכשיל רבים מאד, אבל יש דרכים לסלול את דרך ההגעה.
גם לגבי 'שוממותינו' יש לנו בעייה בגלל שכל יישוב בארץ שהוא תחת שלטון נכרי - אף מאושר ע"י ממשלת ישראל - נחשב שומם ואף חרב (ראה סוף הלכות תשעה באה בב"י).
  ואת המשפט 'וְאַל תַּעַש עִמָּנוּ כָּלָה בְּגָלוּתֵינוּ' יש לומר 'אל תעש עם בני עמנו בגלותם כלה' או כדו'.
ו'עַד מָתַי עֻזְּךָ בַּשְּׁבִי וְתִפְאַרְתְּךָ בְּיַד צָר' אפשר בהחלט להימנע מלאומרו.
בברכה רבה